בש"א 2649/03 ברינשטיין אנטולי נ. מרגליח ש.א. רכב בע'מ

בפניי בקשה להארכת מועד לצורך הגשת ערעור פסלות.

הבקשה הוגשה ביום 17.3.03. ההחלטה נשוא הבקשה הומצאה בידי המבקש ביום 20.2.03. לטענת המבקש, היה ערעור הפסלות מוכן ביום 26.2.03, ונוכח התנאים המושלגים ביום 27.2.03, שלח את ערעורו בדואר באותו יום (בשעות אחר הצהרים), וזה הגיע לאחר חלוף 10 ימים מקבלת ההחלטה בידי המבקש, ועל כן לא קובל בבית המשפט. מן החומר שבתיק עולה, כי הערעור הגיע לבית המשפט ביום 3.3.03, לאחר חלוף המועד להגשתו, ועל כן לא קובל במזכירות בית המשפט.

דין הבקשה להידחות. המדובר בבקשה לארכה בעניין פסלות. בנושא זה נקבעו מועדים קצרים בדין לשם הגשת ערעור, נוכח הצורך להביא טענות פסלות לסיומן במהירות האפשרית. על רקע זה, נדרש טעם מיוחד מוגבר לצורך הארכת המועדים האמורים. טעם כזה לא הוכח. אכן, אין המבקש טוען, או מוכיח, כי דבר הדואר ששלח התעכב בשל תנאי מזג אוויר או בשל אירוע בלתי צפוי אחר. אין המבקש טוען גם כי לא היה בידו להביא את ערעורו באופן אישי לבית המשפט בימים 28.2.03 או ביום 2.3.03 (אף שלטענתו התכוון לעשות כן ביום 27.2.03, והדבר נמנע ממנו בשל תנאי מזג האוויר הקשים).

אוסיף, כי הבקשה הוגשה בלא שנתמכה בתצהיר ערוך כדין, וכי הגשתו של תצהיר כאמור התארכה משך פרק זמן לא מבוטל. אף עובדה זו נוטה לפעול כנגד היעתרות למבוקש. לכל אלה יש להוסיף, כי מקריאת החומר שבפניי לא עולה כי בפי המבקש טענות ערעור ממשיות במידה, אשר עשויה לתמוך בבקשה.

נוכח מכלול שיקולים אלה, לא ראיתי מקום להאריך את המועד כמבוקש. הבקשה נדחית.