בש"א 266/02 אדי מלכא נ. היועץ המשפטי לממשלה

המבקש הגיש בקשה לביטול החלטה בה נדחתה בקשתו להאריך לו את המועד להגשת ערעור על החלטת כב' הרשם שחם (אשר דחתה אותו לפטור אותו מהפקדת ערבון). המבקש טען כי בקשת הארכת המועד נדחתה לאחר שמסמך שהמבקש צרף לתיק בית המשפט לא היה מצוי בתיק, מטעמים שלא הובהרו.

בקשת המבקש לא הועברה ליתר הצדדים, ועל כן הורתי למבקש לדאוג למסירת בקשתו, שאם לא כן תימחק הבקשה לביטול ההחלטה. המבקש דיווח לבית המשפט ביום 18.4.02 כי הוא ביצע את המוטל עליו. ואולם, המשיב 1 מסר כי הבקשה אכן הומצאה לו, אך ללא נספחיה. המשיב 2 התנגד לביטול ההחלטה, מאחר שלדעתו אין מקום לבטלה לגופה.

משעה שהמבקש לא טרח, בניגוד להחלטת בית המשפט, להמציא את הבקשה במלואה למשיב 1, אני מורה על מחיקת הבקשה מחוסר מעש.

רק על מנת להפיס את דעתו של המבקש ניתן לציין כי גם לגוף הדברים לא היתה נענית בקשתו להארכת מועד. המבקש טען כי לא הגיש את הבקשה במועד הואיל והשליחה מטעמו, השתהתה ונסעה לבית אימה החולה במקום אל בית המשפט. טיעון זה אינו טיעון. על המבקש עצמו מוטלת החובה לדאוג להגשת המסמכים במועד. העובדה שהשליח לא ידע על דחיפות הגשת הבקשה הוא בחר לפטור תחילה עניינים אישים שלו, חשובים ככל שיהיו, אינה יכולה להיות טעם מיוחד להארכת מועד.