לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.
בית המשפט דחה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור פסלות שופט על החלטת בית המשפט המחוזי. נקבע כי האיחור היה ניכר והמבקש לא הצביע על טעם מיוחד המצדיק הארכה. כמו כן, הבקשה לפסלות נסמכה על החלטות דיוניות ולא הייתה עילה לפסילה, ולכן אין עילה לערעור פסלות.
העובדות: המבקש ביקש להאריך את המועד להגשת ערעור פסלות שופט על החלטת בית המשפט המחוזי. הבקשה לפסלות נתבססה על החלטות דיוניות שניתנו בהליך. האיחור בהגשת הערעור היה ניכר.
העובדות
המבקש ביקש להאריך את המועד להגשת ערעור פסלות שופט על החלטת בית המשפט המחוזי. הבקשה לפסלות נתבססה על החלטות דיוניות שניתנו בהליך. האיחור בהגשת הערעור היה ניכר.
השאלות המשפטיות
1.האם יש להאריך את המועד להגשת ערעור פסלות שופט על החלטת בית המשפט המחוזי?
הלכות
1
איחור בהגשת ערעור מחייב הצגת טעם מיוחד להארכת המועד, וטעם כזה לא הוצג.
״איחורו של המבקש ניכר והוא נדרש להצביע על טעם מיוחד״
התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.
הטקסט המלא
פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
266/10 - א'
בפני:
כבוד הרשם יגאל מרזל
המבקש:
יעקב עטיה
נ ג ד
המשיב:
מ.ד.א
בקשה להארכת מועד
החלטה
לא מצאתי מקום להאריך המועד להגשת ערעור פסלות שופט על החלטת בית המשפט המחוזי (מרכז) מיום 8.12.09 (כב' השופט אברהם יעקב). איחורו של המבקש ניכר והוא נדרש להצביע על "טעם מיוחד". אין טעם כזה בבקשה שלפני. מעבר לכך, ההליך למעשה נעדר עילה שעה שכל בקשת הפסילה נתבססה על החלטות דיוניות שנתקבלו. לא היתה על פניו כל עילה לפסילה, לא כל שכן – אין עילה לערעור פסלות. הבקשה להארכת המועד נדחית אפוא בלא צורך בבקשת תגובה לה.