בש"א 2683-23 בש"א 2683-23

בבקשה שלפניי טוענים המבקשים, בין היתר, כי החלטות קודמות שניתנו בהליך זה הומצאו להם באמצעות הדואר רק ביום 31.5.2023, וכי משכך המועד להגיש הבהרה מטעמם, כאמור בהחלטתי מיום 17.4.2023, חלף טרם שההחלטה הובאה לידיעתם.

ואולם, כפי שציינתי בהחלטתי מיום 8.5.2023, מן הרישומים בתיק עולה כי ההחלטה מיום 17.4.2023 הומצאה למבקשים באמצעות פקס ודואר אלקטרוני, בהתאם לפרטים שנמסרו על-ידיהם בחלק מכתבי הטענות שהגישו לבית משפט זה. במצב דברים זה, ההמצאה של ההחלטה לידי המבקשים הייתה המצאה כדין, ודי היה בכך כדי להורות על דחיית הבקשה דנא (ראו: תקנה 161(1)(א) ותקנה 161(2)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות); יוער כי המבקשים לא הגישו תצהיר כדין בדבר אי קבלת המסמך). כן אציין כי מעיון במערכת "נט המשפט" עולה כי החלטת בית משפט השלום בבקשת הפסלות (ההחלטה מושא הבקשה) אף היא נשלחה למבקשים באמצעות פקס (בהתאם למספר שמסרו המבקשים בכתבי טענותיהם) ביום 6.3.2023.

על רקע האמור מצאתי להעיר כי ככל שהמבקשים אינם מקבלים מסמכים באמצעות פקס או דואר אלקטרוני בהתאם לפרטים שנמסרו על-ידיהם בחלק מכתבי הטענות שהוגשו מטעמם, עליהם להגיש הודעה בנדון, ולפרט בה את פרטי ההתקשרות לצורך המצאת החלטות לידיהם (ראו תקנות 10(4) ו-134(א)(1)(א) לתקנות), וזאת בהקדם האפשרי ולא יאוחר מיום 6.7.2023.

חרף האמור לעיל, ולפנים משורת הדין, מצאתי להורות על קבלת הערעור למרשם, וזאת בשים לב לטענת המבקשים שלפיה החלטתי מיום 17.4.2023 הומצאה להם אך ביום 31.5.2023 ולטענתם כי החלטת בית המשפט קמא בבקשת הפסלות הומצאה להם אך ביום 21.3.2023 בדואר. המשיבה לא כפרה בטענות אלה בתשובותיה, ומשכך, ולנוכח העובדה שהמבקשים אינם מיוצגים בהליך, מוכנה אני להניח לטובתם כי אמנם ההחלטות האמורות לא הומצאו לידיהם קודם לכן. במצב דברים זה, אין מקום לקבוע כי הערעור דנא הוגש באיחור, ומשכך יש להורות על קבלתו למרשם.

אשר על כן, וככל שאין מניעה אחרת שבדין לעשות כן, המזכירות תואיל לפתוח תיק ערעור מתאים, ולתייק בו את ערעור המבקשים על החלטת הפסלות וכן את בקשותיהם למתן פטור מתשלום אגרה והפקדת ערובה, ולהמשיך בטיפול בהליך כסדרו.

המזכירות תמציא החלטה זו לידי המבקשים באמצעות הדואר.