החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 2768/06 תמר אברהם נ. בנק לאומי למשכנתאות בע"מ

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · העברת דיון ואיחוד הליכיםבקשה להעברת דיון בתובענה לבית משפט אחר ולאיחודו עם הליך מתנהל, מכוח תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט הורה על העברת הדיון בתובענה מבית משפט השלום בתל-אביב לבית משפט השלום בראשון-לציון ולאחד אותו עם הליך נוסף שבו תובע המשיב 1 את השמאית. נקבע כי קיימת השקה בין התובענות בנוגע לשמאות הנכס, וכי איחוד הדיון ימנע בזבוז זמן שיפוטי והכרעות סותרות.

העובדות

המשיב 1 נקט בשני הליכים בקשר לאי פרעון הלוואה שהעמיד לרכישת דירה. בהליך האחד הגישו הנתבעים הודעה לצד ג' כנגד השמאית שביצעה שמאות לדירה. בהליך השני תבע המשיב 1 את השמאית בבית משפט השלום בראשון-לציון. המשיבים רובם אינם מתנגדים לבקשה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להעביר את הדיון בתובענה מבית משפט השלום בתל-אביב לבית משפט השלום בראשון-לציון ולאחד אותו עם הליך נוסף בין אותם צדדים?

הלכות

  1. 1

    תכליתה של תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי היא הגברת היעילות ומניעת הכרעות סותרות, ולכן די בהשקה בין התובענות, גם ללא חפיפה מוחלטת, כדי לאחדן

    ״די בכך שבין שתי תובענות קיימת השקה, גם אם לא חפיפה מוחלטת, בכדי לקבוע כי הן באותו נושא״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בירור הסוגיה בשני הליכים נפרדים במקביל יביא לבזבוז זמן שיפוטי ועשוי להוביל להכרעות סותרות, ולכן אין זה רצוי שהתביעות תידונה בפני ערכאות שונות

    ״בירור הסוגיה בשני הליכים נפרדים המתנהלים במקביל יביא לבזבוז זמן שיפוטי יקר, ואף עשוי להוביל להכרעות סותרות״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • העברת דיון
  • תקנה 7
  • הכרעות סותרות
  • שמאית מקרקעין
  • הודעה לצד ג'
  • בית משפט השלום

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"א

2768/06

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

המבקשת:

תמר אברהם

נ ג ד

המשיבים:

1. בנק לאומי למשכנתאות בע"מ

2. אנטולי צ'וייב

3. ורה צ'וייב

4. טטיאנה ויינר

5. ניסים לוי

6. יעל לוי

7. אלכס ינושוק

8. מרדכי גור

בקשה להעברת מקום דיון

בשם המבקשת: עו"ד טלי בן

סימון

החלטה

לפניי בקשה להעברת דיון בתובענה שמתבררת בבית משפט השלום בתל-אביב (ת.א. 41938/04) לבית משפט השלום בראשון-לציון.

משיב 1 נקט בשני הליכים בקשר לאי פרעון הלוואה שהעמיד לרכישת דירה ברחוב רמב"ם באשדוד. ההליך האחד מתנהל בבית משפט השלום בתל-אביב כנגד הלווים וכנגד המוכרים. באותו הליך הגישו הנתבעים הודעה לצד ג' כנגד המבקשת – שמאית המקרקעין שביצעה עבור המשיב 1 שמאות של הדירה. ההליך השני

בו נקט משיב 1 מתנהל בבית משפט השלום בראשון-לציון כנגד המבקשת, היא שמאית המקרקעין שביצעה את השמאות לדירה (ת.א. 3970/05).

הבקשה היא כי הדיון בשני ההליכים יתנהל במאוחד ויחד עם הליכים נוספים בין המבקשת לבין המשיב 1 המתבררים בבית משפט השלום בראשון-לציון. משיבים 1, 2, 3, 5 ו-6 אינם מתנגדים לבקשה. משיבים 4 ו-7 לא מסרו עמדתם. כן ניתנה הסכמת השופט שהחל בדיון להעברת הדיון.

לאחר שעיינתי בבקשה ובחומר שצורף לה, נחה דעתי כי יש לאחד את ההליכים המתנהלים בבתי משפט השלום בראשון-לציון ובתל-אביב, מכוח תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. כפי שנפסק לא פעם, "תכליתה של תקנה 7... הינה, בין היתר, הגברת היעילות בדיון ומניעת הכרעות סותרות, תוך שמירה על האינטרסים של הצדדים להליכים השונים... לאור המטרה שביסוד תקנה זו נפסק, כי 'די בכך שבין שתי תובענות קיימת השקה, גם אם לא חפיפה מוחלטת, בכדי לקבוע כי הן באותו נושא'" (בש"א 2691/01 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' רויטל בצלאל (לא פורסם)). מעיון בחומר שלפני עולה כי קיימת חפיפה בין התובענות, ככל שהדברים נוגעים לשמאות הנכס. בירור הסוגיה בשני הליכים נפרדים המתנהלים במקביל יביא לבזבוז זמן שיפוטי יקר, ואף עשוי להוביל להכרעות סותרות. בנסיבות אלה, אין זה רצוי כי התביעות תידונה בפני ערכאות שונות.

אי לכך, אני מורה על העברת הדיון בת.א. 41938/04 מבית משפט השלום בתל-אביב-יפו לבית משפט השלום בראשון-לציון, ואיחוד הדיון בו עם ת.א. 3970/05 בבית משפט השלום בראשון-לציון.

ניתנה היום, ב' בסיון התשס"ו (29.5.2006).

ה

נ ש י א

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1תכליתה של תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי היא הגברת היעילות ומניעת הכרעות סותרות, ולכן די בהשקה בין התובענות, גם ללא חפיפה מוחלטת, כדי לאחדן
  2. 2בירור הסוגיה בשני הליכים נפרדים במקביל יביא לבזבוז זמן שיפוטי ועשוי להוביל להכרעות סותרות, ולכן אין זה רצוי שהתביעות תידונה בפני ערכאות שונות