בש"א 2851/07 חברת המושבים בדרום בע"מ נ. שתולים מושב עובדים להתיישבות שיתו

לפני בקש למתן ארכה להגשת בקשת רשות לערער.

1.

ההליך נסוב על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, אשר בין היתר, דחה את בקשת המבקשת לדחות על הסף את תביעתו החילופית המשיב 1 למתן סעד הצהרתי לפיו במידה והוא יחויב בתשלום מס שבח, אזי חובת התשלום תחול על נתבעים שונים ובכללם המבקשת. פסק הדין ניתן ביום 15.1.07 והומצא למבקשת ביום 23.1.07. הבקשה שלפני הוגשה ביום 26.3.07.

2.

לטענת ב"כ המבקשת, האיחור בהגשת הבקשה נבע ממחלה קשה בה לקה אחיו. בבקשה נטען כי על פסק דינו של בית משפט קמא ממילא הוגשה שני הליכי ערעור, ע"א 1612/07, אשר הוגש על ידי המשיבה 1, ורע"א 1383/07, אשר הוגש על ידי המשיבה 2, ובכך יש כדי לבסס טעם מיוחד למתן ארכה. עוד צוין בבקשה כי הודע למשיבה 1 על כוונת המבקשת להגיש הליך ערעורי ואף בכך יש כדי להקים טעם מיוחד המצדיק היעתרות לבקשה. המשיבה 2 מסכימה לבקשה. המשיבה 1 מתנגדת לה.

3.

המועד להגשת בקשת רשות לערער קבוע בחיקוק ולפיכך נדרש טעם מיוחד למתן ארכה להגשתה (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). בשים לב לכך שהבקשה הוגשה על ידי עורך דין ונטען בה לגבי מצבו הבריאותי של אחיו, איני מייחסת משקל רב לכך שטענה זו לא נתמכה בתצהיר. יחד עם זאת, חרף הנסיבות הקשות בעליל של מחלת אחיו, על מנת שטעם זה יהווה טעם מיוחד על ב"כ המבקשת היה להבהיר בבקשתו מדוע נמנע מלהגיש את הבקשה למתן ארכה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ההליך וכן מדוע לא טופל העניין על ידי עורך דין אחר ממשרדו. כמו כן, אף טענת ב"כ המבקש לפיה הוא הודיע למשיבה 1 על כוונתו להגיש הליך ערעורי אין בה, בנסיבות המקרה, כדי להצדיק היעתרות לבקשה. טענת ב"כ המבקש בעניין זה נטענה באופן לאקוני ולא ברור; ב"כ המבקשת לא פירט בבקשתו מתי ובאלו נסיבות הודיע למשיבה 1 על כוונתו להשיג על החלטת בית משפט קמא. לטענת המשיבה 1, במסגרת שיחה טלפונית שנערכה ביום 11.3.07 בין באי כוח הצדדים הובהר לב"כ המבקשת כי המועד להגשת בקשת רשות לערער מטעמו חלף זה מכבר וכי אין היא מסכימה למתן ארכה.

במצב דברים זה, באופן רגיל, לא היה מקום להיעתר לבקשה שלפני. חרף האמור, בנסיבות העניין, מצאתי כי קיים טעם מיוחד המצדיק היעתרות לבקשה. הבקשה שלפני הוגשה כחודש וחצי לאחר שהוגשה בקשת רשות לערער מטעם המשיבה 2 (רע"א 1383/07 הנ"ל). עיון בבקשה למתן רשות לערער שצורפה לבקשה מעלה כי אין בה כדי להרחיב באופן מהותי את חזית ההתדיינות בין הצדדים מעבר לנטען על ידי המשיבה 2 בבקשתה. בנסיבות אלה, חלה ההלכה לפיה קיומו של הליך ערעורי תלוי ועומד באותו עניין עצמו מהווה טעם מיוחד למתן ארכה להגשת הליך (ראו: בש"א 2140/02 קידן תכנון הנדסי של מבני בטון בע"מ נ' יובלים אגודה שיתופית , תק-על 2002(2) 1497 ואסמכתאות שם). יודגש, כי בהיותה של המבקשת בעלת דין בהליך שהוגש על ידי המשיבה 2, ממילא היא רשאית להעלות את טענותיה בתמיכה לנטען בהליך זה (שם). במצב דברים זה, ראוי לאפשר למבקשת לפרוש את טענותיה בפני בית המשפט, על מנת שניתן יהיה להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים. אוסיף, כי אין בהיעתרות לבקשה כדי לעכב את הדיון בהליכים התלויים ועומדים שכן טרם נקבע מועד לדיון בהם ואין בכך כדי לפגוע בבעלי הדין. בנסיבות אלה, התוצאה המידתית הינה להיעתר לבקשה בכפוף לחיובה של המבקשת בהוצאות מתאימות.

התוצאה היא, שהבקשה מתקבלת. ניתנת בזאת ארכה להגשת בקשת רשות לערער עד למועד הגשתה בפועל. המבקשת תחויב בהוצאות המשיבה 1 בסך כולל של 2,000 ₪ אשר ישאו הפרשי ריבית והצמדה מעת המצאת החלטה זו ועד ליום התשלום בפועל.