בש"א 2899/01 מאיר אביטל נ. נינה עמר

1.זהו ערעור על החלטת כבוד הרשם של בית משפט זה, לדחות את הליך בקשת רשות הערעור שהגיש המבקש, מחמת שלא שילם את האגרה המוטלת עליו, ולא הפקיד ערבון.

המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה שלא ליתן לו רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות. המבקש הגיש בקשה לפטרו מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון. כבוד הרשם לא נעתר לבקשה זו, בקבעו כי "הבקשה ליתן רשות ערעור מעלה, בעיקרו של דבר, שאלה שבעובדה". טענתו של המבקש, כי עסקינן בתביעה על פי זכות שהומחתה, וכי לפיכך אין בית המשפט לתביעות קטנות מוסמך לדון בה, נדחתה, משנקבע כי היא אינה מגלה יסוד עובדתי. בנסיבות אלה, קבע כבוד הרשם כי המבקש לא הצביע על עילת ערעור ועל סיכויי הצלחה מניחים את הדעת, ועל כן אין מקום להיעתר לבקשתו לפטור מאגרה ומערבון. ביום 13.12.2000 פנה המבקש בבקשה נוספת לתיקון בקשת הרשות לערער ואליה צרף מחדש בקשתו לפטור. ביום 14.12.00 נתן כבוד הרשם החלטה נוספת, ובה נאמר כי הבקשה לפטור מאגרה וערבון נדונה והוכרעה כבר, ולכן אין המבקש רשאי לשוב ולהגישה. נקבע, כי אם לא ישלם המבקש את האגרה והערבון בתוך 5 ימים, תדחה בקשת רשות הערעור. כן נקבע, כי בקשתו של המבקש לתיקון הבר"ע לא תידון טרם הפקדת הערבון. גם לאחר התראה זו לא שילם המבקש את האגרה והערבון, ולפיכך דחה כבוד הרשם, בהחלטתו מיום 28.2.01, את ההליך.

2.המבקש משיג על החלטות אלה כולן. הוא סבור, כי טענתו בדבר היות התובענה מבוססת על זכות שהומחתה, מבוססת על אדנים מוצקים. הוא טוען, לפיכך, כי בקשת רשות הערעור מגלה עילה ויש לה סיכויים סבירים להתקבל. עוד טוען המבקש, כי בעת שהגיש את הבקשה לתיקון הבר"ע, לא היה בכוונתו לבקש גם פטור מאגרה ומערבון, וצירוף בקשה זו נועד אך לתמוך בבקשת התיקון. המבקש סבור, כי מן הראוי היה לדון בבקשת התיקון לגופה.

דין הערעור להידחות. בקשתו של המבקש לפטרו מתשלום אגרה וערבון נדחתה על ידי כבוד הרשם, שנתן דעתו לסיכויי הערעור ולשאלת סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות. החלטה זו מעוגנת בנסיבות המקרה, ובהוראת סעיף 60(א)(ו) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) לפיכך אין עילה להתערב בהחלטתו של כב' הרשם. המבקש לא שילם את האגרה, ולא הפקיד ערבון, כפי שנדרש פעמיים. לא היה מקום לדון בבקשת התיקון עד שישלם את האגרה והערבון, ומשלא עשה כן - בדין נדחתה בקשת רשות הערעור.