לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.
בית המשפט דחה בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור שהוגשה באיחור ניכר. המבקש טען למחלה שמנעה ממנו לפעול שלושה שבועות, אך לא הסביר את האיחור הממושך שלאחר מכן. לפיכך לא נמצא טעם מיוחד המצדיק הארכת המועד.
העובדות: המבקש, שאינו מיוצג, הגיש בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת השופטת אלשייך מיום 21.2.01. הבקשה הוגשה ביום 15.4.01. המבקש טען כי היה מרותק למיטת חוליו שלושה שבועות החל מיום 15.2.01.
העובדות
המבקש, שאינו מיוצג, הגיש בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת השופטת אלשייך מיום 21.2.01. הבקשה הוגשה ביום 15.4.01. המבקש טען כי היה מרותק למיטת חוליו שלושה שבועות החל מיום 15.2.01.
השאלות המשפטיות
1.האם יש להאריך מועד להגשת בקשת רשות ערעור כאשר האיחור נובע ממחלה של שלושה שבועות ולא הוסבר פער הזמן הממושך שלאחריה?
הלכות
1
טעם מיוחד להארכת מועד לא נמצא כאשר המבקש לא הסביר את האיחור הממושך לאחר תקופת המחלה, והיה עליו לפעול מיד ובזריזות לאחריה.
״גם אם נניח כי בתקופה זו לא יכול היה המערער לדאוג לענייניו, היה עליו לעשות כן מיד לאחר מכן ביעילות ובזריזות.״
התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.
הטקסט המלא
פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"א
2932/01
בפני:
כבוד הרשם בעז אוקון
המערער
:
דוד
בלס
נגד
המשיב
:
בנק
לאומי לישראל בע"מ
הוגש הליך
החלטה
זוהי בקשה להארכת
מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת כב' השופטת אלשייך מיום 21.2.01. הבקשה הוגשה ביום 15.4.01.
המבקש, שאינו
מיוצג, מציין בבקשה כי הוא היה מרותק למיטת חוליו משך תקופה ארוכה, שלושה שבועות החל מיום 15.2.01. ואולם אין בדברים אלה משום טעם מיוחד המסביר את פשר האיחור הממושך. גם אם נניח כי בתקופה זו לא יכול היה המערער לדאוג לענייניו, היה עליו לעשות כן מיד לאחר מכן ביעילות ובזריזות.