בש"א 2947/06 יורשי המנוח בדיע הלון נ. מנהל מס שבח נצרת

לפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור.

1.ההליך נסוב על פסק דינה של ועדת ערר לפי חוק מס שבח מקרקעין, התשכ"ג-1963 אשר במסגרתו התקבלה באופן חלקי בבקשת המבקשים לתיקון שומה. פסק הדין ניתן ביום 7.7.05 . ביום 13.9.05 הוגשה על ידי המבקשים בקשת הבהרה לפסק הדין אשר נדחתה ביום 6.10.05. לטענת ב"כ המבקשים, במסגרת בקשה זו, הוא הגיש אף בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק הדין לבית משפט העליון, אולם הועדה לא החליטה בעניין. ביום 19.1.06 הגישו המבקשים בקשה למתן החלטה בבקשתם להארכת מועד להגשת ערעור לבית המשפט העליון. בהחלטתה מיום 2.3.06

דחתה הועדה את הבקשה בקובעה כי אין בסמכותה להאריך את המועד ולפיכך הבקשה נדחתה. ההליך שלפני הוגש ביום 3.4.06 . לטענת ב"כ המבקשים, הועדה היתה מוסמכת לדון בבקשה והיה עליה להיעתר לה נוכח סיכויי הערעור. המשיב מתנגד לבקשה.

2 על פסק דינה של ועדת הערר ניתן לערער תוך 45 יום מעת הנתנו (סעיף 90 לחוק מיסוי מקרקעין, התשכ"ג-1963). האיחור בהגשת ההליך ניכר והמבקשים אינם מצביעים על טעם סביר כלשהו, ובודאי שלא על טעם מיוחד, המצדיק היעתרות לבקשה. הסמכות להאריך מועד מוענקת לאותו בית משפט אשר מוסמך לדון בעניין לגופו. במקרה של ערכאת ערעור, ערכאת הערעור היא המוסמכת לדון בבקשה (ראו: ע"א 263/88 אגודת בית הכנסת בית טאנוס נ' היועץ המשפטי , תק-על 88(2), 902; ע"א 510/78 ניר-אל נ' רוזן , פ"ד ל"ג 189). טעותו של ב"כ המבקשים בעניין זה אינה סבירה. כמו כן, במסגרת הבקשה לא הובהר מדוע המתין ב"כ המבקשים מעל לחודש תמים מעת שבקשתו נדחתה על ידי הועדה עד שהגיש את הבקשה שלפני. למעלה מהנדרש אוסיף, כי על פני הדברים, סיכויי ההליך אינם טובים. במצב דברים זה, נוכח משך האיחור ובהעדר טעם אשר יצדיק היעתרות לבקשה, הבקשה להארכת מועד נדחית.