בש"א 2960/05 דיור וקיט בע"מ נ. מדינת ישראל

בתיקים אלה התעוררו מספר שאלות ואדן בהן כסדרן.

1.עניינו של הסכסוך הינו בדחיית בקשת המבקשת להחזר אגרה, דחייה שבגינה הוגשה לבית-משפט זה בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור וכן ערעור אזרחי.

2.יאמר מיד כי מקובלת עלי עמדת המשיבה ולפיה יש לברר את ההליך ברשות ערעור ולא בערעור בזכות, שכן כלפי המבקשת המדובר בהחלטה אחרת ולא בפסק-דין. נראה כי אף המבקשת ערה לדין זה שעה שביקשה את הארכת המועד. ממילא המשמעות היא כי ע"א 3150/05 נפתח בטעות ויש למחוק אותו. משעה שהמשיבה לא טענה לעניין חלוף המועד, אני קובע כי המועד מוארך והמבקשת תוכל להגיש בקשת רשות ערעור תוך 15 ימים מעת ההמצאה. האגרה הששולמה בע"א תוחזר למבקשת בניכוי הסכום הקבוע בפריט 8 (א) לתוספת הראשונה לתקנות בית משפט (אגרות), תשמ"ח-1987.

3.במסגרת ע"א 3150/05 הוגשה גם בקשה לפטור מן העירבון שנקבע. הגם שהליך זה יימחק, הרי ששאלת העירבון תשוב ותעלה ומן הראוי להחלטה בה כבר עתה על מנת לחסוך בזמנם של הצדדים, כמו גם של בית המשפט.

4.המבקשת טוענת כי סיכויי ההליך טובים, שכן סברתו של בית המשפט לפיה הועמד סכום התביעה על סכום גבוה והורד בהמשך מטעמים טקטיים שגויה, שכן סכום התביעה השתנה כפועל יוצא מההסכמה הדיונית. לפיכך, שונה המקרה דנן מהמקרה שנדון ברע"א 2623/02 סיס עיצוב ריהוט ציבורי בע"מ נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ , פ"ד נז(1) 717, ואין להחיל את הכללים שנקבעו שם בעניין זה. עוד טוענת היא כי מצבה הכלכלי בכי רע, כי אין לה כל הכנסות מאחר והיא אינה פעילה, חובותיה גדולים, ובעלי המניות שלה אינם יכולים להשקיע בה כספים נוספים. עוד נטען כי מצבה הכלכלי של המערערת נובע בין היתר מהתנהלות המשיבה מס' 1.

5.משיבה מס' 1 טוענת בתגובתה, כי סיכויי ההליך אינם טובים, באשר לא ניתן להשיב את האגרה, לאור האמור בעניין סיס הנזכר. לעניין המצב הכלכלי טוענת משיבה זו כי על המבקשת היה לפרט מיהם בעלי המניות שלה ומדוע אין הם יכולים להעמיד את העירבון הנדרש. האמירה הכללית שבתצהיר לפיה הם אינם מעוניינים לערוב להוצאות המשיבה אין בה די, כיוון שבעלי המניות הם אלה שייהנו מתוצאות ההליך ככל שיצלח. כן לא הוגשו דפי חשבון של המבקשת, והמאזן אינו מלמד די לגבי היכולת או היעדר היכולת לגייס את הכספים, או לגבי המאמצים שנעשו בהקשר זה. בטענות הכלליות שנטענו אין די, ולפיכך, בהצטבר עם סיכויי ההליך, אין לקבל את הבקשה. משיבה מס' 2 בתגובתה, מוסיפה כי המבקשת לא שילמה הוצאות משפט שנפסקו כנגדה, וזאת למרות התראות מטעם המשיבה, ולמרות פתיחת תיק הוצאה לפועל. כמו כן, המצב הכלכלי הוא הוא שמלמד כי על המערערת להפקיד עירבון, שאם לא כן, לא תוכלנה המשיבות להיפרע.

6.לאחר בחינת הבקשה וטענות הצדדים, נחה דעתי כי לא ניתן לפטור המבקשת מעירבון. לעניין סיכויי ההליך, הרי שהמשיבות לא הניחו את דעתי בצורה מספקת כי אכן אין לאבחן בין מקרה זה לביין עניין סיס הנזכר. משכך, סיכוייו של ההליך, בייחוד בהיותו רשות לערער, אינם גבוהים. לעניין המצב הכלכלי, אכן ההוכחה לוקה בחסר שעה שלא הובאו נתונים מספקים להיעדר היכולת הכלכלית. כן לא שולמו הוצאות שנפסקו ויש ליתן לנתון זה משקל. בשים לב לנסיבות העניין, אני קובע את העירבון ברשות הערעור – כי תוגש - על סך של 10,000 ₪ אשר יופקדו תוך 30 יום מעת הגשת ההליך לבית-משפט זה.