בש"א 2966/10 זיד סאלח הנו נ. מדינת ישראל

בפניי בקשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לאיחוד הדיון בשתי תובענות הנוגעות למקרקעין המצויים באדמות ג'וליס. התובענה האחת שאיחוד הדיון בה מבוקש היא תובענה לפירוק שיתוף במקרקעין שהוגשה על ידי המבקש 1 נגד המשיבה 1 (להלן: המדינה ) ו-52 משיבים נוספים לבית משפט השלום בעכו. התובענה האחרת שאיחוד הדיון בה מבוקש היא

תובענה לסילוק יד שהגישה המדינה נגד המבקשים לבית משפט השלום בחיפה בגין טענות בדבר בנייה בלתי חוקית במקרקעין.

לטענת המבקשים יש לאחד את הדיון בשתי התובענות כיוון ששתיהן נוגעות לאותם מקרקעין ובשתיהן יש זהות של בעלי הדין ושל העדים הצפויים להעיד במסגרת התובענות. כן מציינים המבקשים כי שתי התובענות מצויות בשלבים דיוניים מקדמיים, ומוסיפים כי איחוד הדיון בהן יביא לייעול ההליכים וימנע הכרעות שיפוטיות סותרות. המדינה מתנגדת לאיחוד הדיון המבוקש. המדינה מציינת כי התובענה לפירוק שיתוף בבית משפט השלום בעכו מכילה מספר עצום של בעלי דין, ואילו התובענה בבית משפט השלום בחיפה היא

תובענה פשוטה לסילוק יד שהוגשה רק כנגד המבקשים. לטענת המדינה, בנסיבות אלה איחוד הדיון בשתי התובענות יביא לסרבול ההליך, להתמשכותו ולבזבוז זמן שיפוטי יקר.

דין הבקשה לאיחוד דיון להידחות. על אף ששתי התובענות שאיחוד הדיון בהן מבוקש נוגעות לאותם מקרקעין הגעתי לכלל מסקנה כי איחוד הדיון המבוקש יביא לסרבול ההליכים ולהארכתם, וזאת בניגוד לתכלית העומדת ביסוד הוראות תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי. בעוד שהתובענה שהוגשה על ידי המדינה היא תובענה פשוטה יחסית לסילוק יד ממקרקעין שרק המבקשים הם הנתבעים בה, הרי בתובענה שהוגשה על ידי המבקשים ישנם עשרות בעלי דין והיא מעוררת שאלות מורכבות יותר הנוגעות לפירוק השיתוף במקרקעין. בנסיבות אלה איחוד הדיון בשתי התובענות יעכב שלא לצורך את בירור התובענה לסילוק יד בבית משפט השלום בחיפה, ולא יתרום לייעול ההליכים.

אשר על כן, הבקשה נדחית.