בש"א 3017/06 פרויס הסגיל ,יו'ד עמותת ביה''כנ בני ציון לעולי אי נ. אשר שו

לפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור.

1.ההליך נסוב על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו אשר במסגרתו נדחה ערעור על החלטת רשם בית המשפט המחוזי אשר דחה את בקשת המבקש לפטור מאגרה. פסק הדין ניתן ביום 8.2.06 והומצא למבקש ביום 12.2.06. הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 24.5.06. בהחלטתי מיום 28.5.06 ביקשתי את תגובת המשיב לבקשה, אולם המשיב לא הגיב להחלטה למרות שהיא הומצאה לו כדין. במצב דברים זה, אדון בבקשה במעמד צד אחד.

2.לאחר שעיינתי בבקשה ובהחלטת בית משפט קמא, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. האיחור בהגשת הבקשה הוא איחור ניכר. כמו כן, וזה העיקר בעיני, סיכויי ההליך קלושים, וזאת בלשון המעטה. רשם בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המבקש לפטור מאגרה, בין היתר עקב היעדר עילה. כאמור, בית המשפט המחוזי דחה ערעור על החלטה זו, שכן כלשונו "אין בהודעת הערעור מאומה". בית המשפט המחוזי אף חייב את המבקש לשלם לאוצר המדינה סך של 4,000 ₪ בתוספת מע"מ. במצב דברים זה, אין טעם אשר יצדיק היעתרות לבקשה שלפני, והיא נדחית בזה.