בש"א 3027/12 חב ' שנרום בע'' מ נ. עו'ד יוסף סגל

1.

לפניי בקשה להארכת מועד להגשתה של בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בחיפה (כב' סגנית-הנשיאה ש' וסרקרוג), לפיו התקבל ערעור המשיב 1 על פסק-דינו של בית-משפט השלום בחיפה, באופן שהמבקשת והמשיבה 3 חוייבו, ביחד ולחוד, לשלם למשיב 1 סכום של 120,000 ש"ח בתוספת ריבית והצמדה וכן הוצאות משפט. פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי ניתן ביום 12.3.2012 בהעדר הצדדים, ולפי הנטען הומצא למבקשת ביום 13.3.2012. בהתאם לכך, המועד האחרון לפי דין להגשתה של בקשת רשות הערעור היה ביום 22.4.2012. ההליך שבכותרת הוגש ביום 16.4.2012, קרי- בתוך התקופה הקבועה לכך בדין.

2.

בבקשתה להארכת מועד טענה המבקשת כי בבית-המשפט המחוזי יוצגו המבקשת והמשיבה 3 על-ידי עורך-דין אחד. עם זאת, בעקבות פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי הוביל הייצוג המשותף לניגוד עניינים, באופן שחייב את המבקשת להסדיר את ייצוגה מחדש לצורך הגשתה של בקשת רשות ערעור לבית-משפט זה. על רקע זה, התבקשה אורכה של מספר ימים לצורך הסדרת הייצוג. יצוין כי בתצהיר המשלים מיום 2.5.2012, הודיעה המבקשת כי הסדירה את ייצוגה ביום 30.4.2012, וכי בא-כוחה הנוכחי ערוּך להגשת ההליך הערעורי מטעמה בתוך זמן קצר. המשיב 1 מתנגד לבקשת האורכה, בין היתר נוכח הטענה כי הסדרת ייצוג אינה בבחינת "טעם מיוחד" להארכת מועד.

3.

על דרך הכלל, חילופי ייצוג כשלעצמם אינם מצדיקים הארכת מועד להגשת הליך ערעורי, במקרים בהם הסדרת הייצוג אינה עולה בגדר נסיבה חיצונית אשר מחוץ לשליטת בעל-הדין. בנסיבות המקרה דנן, הסבירה המבקשת את חילופי הייצוג בכך שבעקבות פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, נוצר ניגוד עניינים בין המבקשת לבין המשיבה 3 אשר חייב שינוי בייצוג שהיה בעבר משותף. עם זאת, אף אם טענה זו נכונה (ואינני רואה לקבוע עמדה בעניין), לא ברור מטיעוני המבקשת ומהתצהיר המשלים שהגישה, מדוע רק ביום 30.4.2012 - כחודש וחצי לאחר המצאת פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי לידיה, וכשבוע לאחר חלוף המועד החוקי להגשת ההליך הערעורי - עלה בידי המבקשת להסדיר את ייצוגה. שיהוי בלתי מוסבר זה אשר הוביל לאיחור בהגשת ההליך, פועלים לחובת המבקשת.

4.

מאידך גיסא, יש להתחשב בכך שהבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד החוקי שעמד לרשות המבקשת להגשת ההליך הערעורי. במצב זה, לא התגבשה אצל המשיב 1 הסתמכות על סופיות הדיון. בהתחשב בכך, ובלא לקבוע מסמרות בדבר סיכוייו הלכאוריים של ההליך העיקרי לגופו, אני סבורה כי הפתרון המידתי בנסיבות העניין הוא להיעתר לבקשה להארכת מועד, אולם זאת בכפוף לחיוב המבקשת בתשלום הוצאות לטובת המשיב 1 בגין האיחור בהגשת ההליך והטורח שבהגשת תגובה בהליך שלפניי. יצוין כי בשיעור ההוצאות ראיתי להביא בחשבון גם את העובדה שמלכתחילה הוגשה בקשת האורכה ללא תצהיר, באופן שחייב מתן החלטה בדבר הגשת תצהיר משלים לריפוי הפגם.

5.

סיכומם של דברים; הבקשה להארכת מועד מתקבלת. המבקשת רשאית להגיש בקשת רשות ערעור מטעמה תוך 3 ימים מעת המצאת החלטה זו. המבקשת תציין את דבר האורכה בפתח בקשת רשות הערעור, ותצרף עותק מהחלטה זו אליה. תנאי לקבלת ההליך לרישום יהיה הצגת אישור בדבר תשלום הוצאות למשיב 1 בסך 3,000 ש"ח.