בש"א 3048/12 מדינת ישראל נ. מי עדן ייצור בע"מ ואח'

1.

המשיבות 5-1 (להלן – מי עדן ) הגישו לבית המשפט המחוזי מרכז תביעה (ת"א 29146-12-11) נגד חברת הביטוח שלהן, הפניקס חברה לביטוח בע"מ (המשיבה 6, להלן – הפניקס ) . בכתב התביעה נטען, כי על הפניקס לשלם למי עדן תגמולי ביטוח בעקבות אירוע בו זוהם מעיין המשמש את מי עדן לייצור מוצריה (להלן – אירוע הזיהום ). הפניקס שלחה הודעת צד שלישי לשתי נמענות – מקורות חברת מים בע"מ (המשיבה 7, להלן – מקורות ) ומדינת ישראל (להלן – המדינה ). בהודעה נטען, בין היתר, כי הפניקס זכאית לשיפוי ו/או פיצוי מהצדדים השלישיים (מקורות והמדינה), עקב אחריותם לאירוע הזיהום. המדינה עותרת בבקשה שלפניי להעברת הדיון בהליך לבית המשפט המחוזי בנצרת. לטענתה, לאירוע נשוא התביעה אין כל זיקה למחוז המרכז. המדינה סבורה כי מירב הזיקות המהותיות הן לאיזור הצפון. זאת, נוכח מקום מגוריהם של חלק מהעדים ועל רקע העובדה שהאירוע נשוא התביעה התרחש בצפון הארץ. הפניקס ומקורות מסכימות לבקשה. מי עדן, מצידה, מתנגדת לבקשה. לטענתה, לתביעה זיקות רבות לאיזור המרכז. מי עדן מדגישה, בין היתר, כי עדים שונים הצפויים להעיד במשפט מתגוררים במרכז הארץ; כי משרדיה ומקום ניהול עסקיה העיקריים הוא באיזור המרכז; וכי משרדיה של הנתבעת, הפניקס, נמצאים אף הם באיזור המרכז.

2.

דינה של הבקשה להידחות. העילה המרכזית להעברת הליך מסויים למקום אחר, על פי סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, היא מאזן הנוחות בין הצדדים (וראו לעניין זה רשימת השיקולים שנימנו לאחרונה על ידי המחוקק בסעיף 78(ב) לחוק). הכלל הוא, כי נשיא בית המשפט העליון ייטה לעשות שימוש בסמכותו האמורה רק אם הוכיח העותר להעברת הדיון, כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת ההעברה (יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 88 (מהדורה שביעית, 1995)). איני סבור כי המדינה עמדה בנטל זה בבקשה שלפניי. אפילו אניח כי קיימות זיקות מסויימות לאיזור הצפון, בין היתר נוכח מקום האירוע נשוא התביעה, הרי בסופו של דבר הצביעה מי עדן על זיקות הקושרות את התביעה אף לאיזור המרכז. בנסיבות אלה, לא הוכח כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לאיזור הצפון. אין צידוק, במקרה שלפניי, לשלול ממי עדן את היתרון הדיוני המוקנה לתובע לבחור את הפורום בו תתברר התביעה שהוגשה על ידו. נוכח מסקנה זו איני רואה צורך להכריע האם למדינה, כצד שלישי, מוקנית כלל האפשרות לעתור להעברת מקום הדיון.

3.

לפיכך, הבקשה נדחית. המדינה תישא בשכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ש"ח לטובת המשיבות 5-1 (ביחד).