בש"א 3054/99 יצחק מונטילו נ. רות מונטילו

בפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור לפי סעיף 77א לחוק בתי המשפט, על החלטתו של כב' השופט מרכוס מיום 25.4.99, שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינו של המבקש.

המועד להגשת הערעור על החלטה זו חלף ביום 4.5.99, ואילו הבקשה שבפני הוגשה ביום 9.5.99.

בבקשתו טוען המבקש, כי הצורך בהארכת המועד נובע מן העובדה שביום 3.5.99 נעצר על ידי שוטרים למשך יום אחד, והדבר עיכב את הגשת הערעור, וכן מהעובדה שהמבקש לא השיג את הסכום הדרוש לתשלום אגרת בית המשפט להגשת הערעור.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, אין בבקשת המבקש כל הסבר מדוע לא הגיש את הערעור במועד, שכן ההחלטה עליה מבקש המבקש לערער ניתנה ביום 25.4.99, ואילו בקשת המבקש נסמכת על אירועים שהתרחשו מיום 3.5.99 ואילך.

כן טוענת המשיבה כי המבקש מיוצג על ידי עורך דין, ועל כן שהייתו במעצר במשך לילה אחד אינה מצדיקה הארכת מועד להגשת ערעור. מכל מקום המבקש שוחרר בשעות הבוקר המוקדמות, ויכול היה לפעול במשך היום להגשת הערעור במועד.

עוד טוענת המשיבה כי המבקש הוא אדם אמיד, ועל כן לא ברור מדוע לא הצליח להשיג את הסכום הדרוש לתשלום אגרה.

דין הבקשה להארכת מועד להידחות.

המועד להגשת ערעור על החלטה בעניין פסלות שופט קבוע בחיקוק, וככזה דרושים טעמים מיוחדים על מנת להאריכו (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-).

בעניינינו לא הציג המבקש טעם מיוחד שיש בו להצדיק הארכת המועד.

מקובלת עלי טענת המשיבה כי אין בבקשתו של המבקש כל הסבר מדוע לא הגיש את הערעור במועד. החלטת בית המשפט, עליה מבקש המבקש לערער, ניתנה ביום 25.4.99, ואילו המערער נעצר ביום 3.5.99.

המבקש מיוצג על ידי עורך דין, ואין בפיו כל הסבר מדוע עובדת מעצרו יום לפני תום המועד להגשת הערעור, מנעה את הגשת הערעור במועד.

יתר על כן: המשיב נעצר כאמור, למשך יום אחד בלבד, ואילו הבקשה הוגשה באיחור של שלושה ימים. כך, גם אם אקבל את מעצרו של המשיב כעובדה המהווה טעם מיוחד להארכת המועד, אין בה כדי להצדיק את האיחור הממושך יותר.

אף טענת המבקש כי הגשת הערעור התעכבה בשל הצורך לגייס כסף לתשלום אגרת ערעור, אינה יכולה להצדיק היענות לבקשה. היה על המבקש לדאוג לגיוס הכסף מבעוד מועד, או להגיש בקשה לפטור מאגרה. משלא עשה כן, אין לו להלין אלא על עצמו.

הבקשה נדחית.