בש"א 3117/03 CONGRESS 21 נ. אלרוב מלון ממליא (1993) בע"מ

בפניי בקשה לביטול החלטתי מיום 2.4.03, בה החלטתי להאריך את המועד להגשת ערעור ב-30 ימים. עיינתי בנימוקי הבקשה. לא מצאתי בהם עילה לשנות מהחלטתי. בנסיבות העניין, במקום מושבה של המבקשת והיותה חברה זרה יש כדי להכביד על ההליכים לנקיטת ערעור, ולא מצאתי טעם טוב שלא להאריך את המועד – אף כי לא בפרק הזמן שנתבקש – לאחר שהבקשה הוגשה מבעוד מועד, ולא הוצבע על כל פגיעה בציפיה או באינטרס לגיטימי של בעל הדין שכנגד. בהקשר זה יש להביא בחשבון, כי לצומת של החלטה על הגשת ערעור ועיצוב נימוקי הערעור ישנה חשיבות מיוחדת. עובדה זו מקרינה על מתן הארכה. מובן, כי בכך אין כדי לחייב מתן ארכה דומה בכל צומת דיונית במהלכו של הליך הערעור, אם וככל שזה יוגש.

עם זאת, מתבקשת הבהרה לעניין המועד המדוייק עדיו יש להגיש את הערעור. בקשת הארכה היתה לארכה של 45 ימים, ונתבקש להגיש את הערעור עד ליום 31.5.03. נעתרתי לבקשה בחלקה, ונתתי ארכה של 30 ימים. משמעות הדבר היא, כי יש להגיש את הערעור עד ליום 16.5.03, ועד בכלל. העתק מהחלטה זו יומצא לצדדים ללא דיחוי באמצעות הפקסימיליה.