פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
3164/01
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
המערערת
:
רנטל חברה לבניין בע"מ
נגד
המשיבים
:
1.
עזבון המנוח דיבה חנינה ז"ל
2.
אברהם דיבה
3.
ניסים דיבה
ערעור
על החלטת רשם של בית המשפט העליון
בירושלים
מיום 2.4.2001 בע.א. 8389/00
שניתנה
על ידי כבוד הרשמת חגית מאק - קלמנוביץ
בשם
המערערת: עו"ד אליעזר בן-חיים
בשם
המשיבים: עו"ד א' כהן
פסק-דין
המערערת הגישה לבית משפט זה ערעור על פסק דינו
של בית המשפט המחוזי בתל אביב. בעקבות הגשת הערעור נדרשה המערערת להפקיד ערבון
בסכום של 35,000 ש"ח עד ליום 11.2.2001. משחלף המועד להפקדת הערבון, ולאחר
שנמסרה למערערת התראה על דחיית הערעור, נדחה הערעור בהחלטת כבוד הרשמת מיום
25.2.2001. המערערת ביקשה לבטל את דחיית הערעור, וצרפה לבקשתה זו עם בקשה לפטור
אותה מן הצורך להפקיד ערבון בשל הקושי לגייס את כספי הערבון. המערערת טענה עוד כי
נשמטה מידיעתו של מנהל המערערת העובדה כי המועד להפקדת הערבון עומד לחלוף. בהחלטתה
מיום 2.4.2001 דחתה כבוד הרשמת את הבקשה לבטל את פסק הדין, בשל שהמערערת לא הצביעה
על נימוק שיש בו כדי להצדיק את הבקשה.
הרשמת המלומדת קבעה כי הטענה לפיה מנהל
המערערת לא היה מודע למועד שנקצב להפקדת הערבון אינה ראויה להישמע, במיוחד, כאשר
המערערת היתה מיוצגת על ידי עורכי דין, ולאחר שניתנה לה הארכה נוספת להפקדת
הערבון, ומשהודע לה כי הערעור נרשם לדחייה.
כנגד החלטה
זו מופנה הערעור. על הנימוקים שכבר טענה המערערת היא מוסיפה היום טענה נוספת, הנוגעת לעובדה שהיא הסכימה להצעה להשתתף בהליכי גישור, וכי סברה כי הליך הגישור ייתר את הצורך בהפקדת ערבון. זכרה של טענה זו לא בא כלל בהליך שהתקיים בפני כבוד הרשמת, ומכל מקום גם בה אין כדי להסביר את מחדליה.
התוצאה היא שלא מצאתי עילה להתערב בהחלטת הרשמת.
ניתנה היום, כד' באייר תשס"א
(17.5.2001).
ש
ו פ ט