בש"א 3227/98 אביבה יניב נ. אברהם צוריאנו

ביום 25.5.98 הגישה המבקשת בקשה זו להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מיום 26.3.98, אשר דחתה בקשתה של המבקשים כאן לביטול החלטה קודמת בענין תיקון פרוטוקול אשר הוגשה מטעמו של המשיב הראשון בבקשה זו.

בבקשתה להארכת מועד הצהירה המבקשת, כי עד מועד הגשת הבקשה טרם נמסרה לידיה, כדין, ההחלטה עליה מבקשת לערער. לפיכך, ציינה המבקשת כי בקשתה להארכת מועד מוגשת כמעשה של זהירות.

כב' הרשמת, השופטת אורית אפעל-גבאי הפנתה הבקשה לתגובת המשיב הראשון. בתגובתו, מתנגד המשיב לבקשה, לטענתו, אין מקום לטענת המבקשת לפיה ההחלטה נשוא הערעור לא נמסרה לידיה מעולם. ראשית, משום שבעצם הגשת הבקשה להארכת המועד, ויתרה על כל טענה בדבר פגם במסירה. שנית, משום שההחלטה נשוא הערעור הינה החלטה בבקשתה של המבקשת עצמה, ועל כן לא יכולה להישמע בטענה, כי לא ידעה את דבר ההחלטה, וכי לא טרחה לבדוק מהי ההחלטה שניתנה בבקשתה.

ביום 16.6.98 החליטה כב' הרשמת, השופטת אורית אפעל-גבאי לאפשר למבקשת השלמת הבקשה להארכת מועד, זאת מאחר שבבקשה לא צויין מתי הגיעה ההחלטה נשוא הערעור לידיה.

בתצהיר שצורף להשלמת הבקשה נטען, כי למיטב זיכרונה של המבקשת נודע לה על דחיית בקשתה בתחום השבועיים שלפני הגשת הבקשה לבית המשפט העליון.

מהאמור עולה, כי ככל הנראה לא היה איחור בהגשת הבקשה. על כן, מבלי לדון בטענות המשיב 1 בנוגע לויתור, מאחר שבבקשה להארכת המועד צויין כי היא מוגשת לשם הזהירות ובשים לב לנסיבות הענין, החלטתי להיענות לבקשה.

כתב הערעור שהוגש יקובל ויירשם כבקשת רשות ערעור.