החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 335/13 מישל יעקובי נ. אהובה רווח

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעורבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט קיבל את בקשת רשות הערעור לרישום לאחר שמצא כי ההגשה נעשתה במועד. החלטת בית המשפט המחוזי נשלחה בפקסימיליה ביום שישי לאחר השעה 13:30, ולכן לפי תקנה 497א נחשבה כנשלחת ביום החול שלאחריו. בית המשפט הוסיף כי גם באיחור של יום עבודה אחד היה נותן הארכת מועד.

העובדות

בקשת רשות ערעור הוגשה על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 10.12.2012, בצירוף בקשה להארכת מועד בשל טענת איחור של יממה מחמת טעות בתום לב במניין הימים. החלטת בית המשפט המחוזי שוגרה לבא כוח המבקש בפקסימיליה ביום 13.12.2012 בשעה 13:54. ההגשה נעשתה ביום 14.1.2013.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם הוגשה בקשת רשות הערעור במועד, לאור מועד שליחת ההחלטה בפקסימיליה ותקנה 497א לתקנות סדר הדין האזרחי?
  2. 2.האם יש להאריך את המועד להגשת בקשת רשות הערעור בשל איחור של יום אחד מחמת טעות במניין הימים?

הלכות

  1. 1

    כאשר כתב בי-דין נשלח ביום ו' לאחר השעה 13:30, יראו אותו כאילו נשלח ביום החול שלאחריו, ולכן המועד להגשת ההליך טרם חלף

    ״לפי תקנה 497א(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כתב בי-דין שנשלח ביום ו'״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    גם אם היה מדובר באיחור של יום עבודה אחד, בנסיבות העניין היה נעתר לבקשת הארכת מועד

    ״מעבר לכך אוסיף כי אף אילו היה מדובר בענייננו באיחור של יום עבודה אחד״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • בקשת רשות ערעור
  • טעות בתום לב
  • מניין הימים
  • תקנות סדר הדין האזרחי
  • יום מנוחה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בש"א

335/13 - א'

לפני:

כבוד הרשם גיא שני

המבקש:

מישל יעקובי

נ ג ד

המשיבה:

אהובה רווח

בקשה להארכת מועד

החלטה

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 10.12.2012. בבקשה להארכת מועד – שהוגשה ביום 14.1.2013 בצמוד לבקשת רשות הערעור גופה – נטען כי חל איחור של יממה בהגשת ההליך מחמת טעות בתום-לב במניין הימים.

עיינתי בבקשה שלפניי, ומצאתי כי על פניו ההליך הוגש במועד. וכל כך למה? משום שמן המסמך המצורף לבקשה עולה שהחלטת בית המשפט המחוזי שוגרה לבא-כוח המבקש באמצעות הפקסימיליה ביום 13.12.2012 בשעה 13:54. לפי תקנה 497א(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כתב בי-דין שנשלח ביום ו', ביום מנוחה או לאחר השעה 13:30, "יראו אותו כאילו נשלח ביום החול שלאחריו". יוצא שבענייננו יש לראות את החלטת בית המשפט קמא כאילו נשלחה בתאריך 16.12.2012, ומכאן שביום 14.1.2013 – יום הגשתה של בקשת רשות הערעור – טרם חלף המועד.

מעבר לכך אוסיף כי אף אילו היה מדובר בענייננו באיחור של יום עבודה אחד, הרי בנסיבות העניין הייתי מאריך את המועד להגשת ההליך ונמנע מחסימת דרכו של המבקש לבית משפט זה.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור תתקבל לרישום. אין צו להוצאות. החלטה זו תתויק בתיק בקשת רשות הערעור.

ניתנה היום, י"ב בשבט תשע"ג (23.1.2013).

גיא שני

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1כאשר כתב בי-דין נשלח ביום ו' לאחר השעה 13:30, יראו אותו כאילו נשלח ביום החול שלאחריו, ולכן המועד להגשת ההליך טרם חלף
  2. 2גם אם היה מדובר באיחור של יום עבודה אחד, בנסיבות העניין היה נעתר לבקשת הארכת מועד