בש"א 336/98 מיקל קפלינסקי נ. סיליה קפלינסקי

המערער הגיש לבית משפט זה ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים שעיקרו סוגיית הכרה בפסק דין זר (ע"א 6443/97). הערבון נקבע בסך 20,000 ש"ח. המערער פנה בבקשה לפטור מחובת הפקדת ערבון. ביום 5.1.98 החליטה כב' הרשמת השופטת א' אפעל-גבאי לדחות את הבקשה, בנמקה כי לא ברור מניסוח הבקשה כיצד מתקיים המערער ומהם מקורות הכנסתו, וכן לא הוצגו כל ראיות לתמיכה בטענות שבבקשה. לנימוקי כב' הרשמת נוספה העובדה, כי המערער חויב בהוצאות בפסק דינו של בית המשפט קמא בסכום של 12,500 ש"ח, אותן לא שילם.

המערער הגיש ערעור על החלטת כב' הרשמת. בערעורו הוסיף המערער פרטים על הנטען בבקשה שהוגשה לכב' הרשמת, בנוגע לחוסר יכולתו הכלכלית. כמו כן, הוסיף המערער הצעה, לפיה סכום שכר הטרחה שייפסק לזכות המשיבה, אם ייפסק, ייגבה ממכירת הדירה נשוא ע"א 6443/97 על ידי כונס הנכסים. המשיבה מתנגדת לבקשה. בתגובתה היא גורסת, כי אין בערעור על החלטת כב' הרשמת משום "מקצה שיפורים" לבקשה המקורית לפטור מערבון. כמו כן, נטען כי כיון שהמערער לא ביסס כלל את טענתו באשר למוגבלות אמצעיו, הרי שאין גם מקום לדון בחלופת ערבון אותה הוא מציע בערעורו. לגוף הענין נטען, כי אין הצדקה להפנות את המשיבה לסיפוק הוצאותיה בערעור בדרך של קבלת ההוצאות מחלקו של המערער בתמורת דירה. מימוש הדירה עשוי לארוך תקופה ארוכה, אין כל ידיעה באשר לערכה והיא אינה מהווה תחליף נאות להפקדת מזומן הממומש מיידית.

דין הערעור להדחות. אכן, צודקת המשיבה בטענתה, כי הערעור על החלטת הרשמת אינו מהווה "מקצה שיפורים" לבקשה המקורית. אין מקום להעלות בערעור עובדות שטרם נטענו, מה גם שהטענות העובדתיות החדשות אינן מגובות בתצהיר. בשל כך, אין מקום גם להזקק לחלופת הערבון שמעלה המערער לראשונה בערעור. בנסיבות הענין לא מצאתי כל פסול בשיקול דעתה של כבוד הרשמת, שיש בו כדי להצדיק את התערבותי בהחלטתה, לאור הנתונים שהיו בפניה.

הערעור נדחה. בנסיבות הענין אין צו להוצאות.