החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 3394/07 דוד חן מסחר בע"מ נ. פקיד שומה ת"א 4

ניתן ביום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון נתן ארכה להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בעניין דחיית דוחות מס. נקבע כי טעות בהגשת הבקשה אינה טעם מיוחד בפני עצמה, אך האיחור של יומיים בלבד, פסק הדין שניתן בהעדר הצדדים והיעדר נזק למשיב הצדיקו היעתרות. המבקשת חויבה בהוצאות בסך 1,500 ₪.

העובדות

המבקשת ביקשה לבטל החלטת המשיב בעניין דחיית דוחות מס לשנים 2000-2002, ובית המשפט המחוזי דחה את בקשתה. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים והומצא לבא כוחה לאחר מועד. המבקשת הגישה בקשת ארכה לבית משפט קמא בטעות, ולאחר מכן לבית המשפט העליון, באיחור של יומיים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם טעות של המבקשת בהגשת בקשת הארכה לבית משפט קמא מהווה טעם מיוחד למתן ארכה להגשת ערעור?
  2. 2.האם יש להיעתר לבקשת הארכה כאשר האיחור בהגשת הבקשה הוא של יומיים בלבד ופסק הדין ניתן בהעדר הצדדים?

הלכות

  1. 1

    טעותה של המבקשת, כשלעצמה, אינה מהווה טעם מיוחד למתן ארכה להגשת ערעור.

    ״עמדת המשיב לפיה אין לראות בטעותה של המבקשת, כשלעצמה, משום טעם מיוחד למתן אורכה.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    גם כאשר סיכויי ההליך אינם גבוהים וחשיבות הסוגיה אינה מצדיקה היעתרות, ניתן להיעתר לבקשת ארכה כאשר האיחור קצר ואין נזק או הסתמכות של המשיב.

    ״במצב דברים זה, אין יסוד להניח כי המשיב הסתמך על אי הגשת הערעור במועד או שנגרם לו נזק עקב כך.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ארכה להגשת ערעור
  • טעם מיוחד
  • סיכויי ההליך
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בש"א

3394/07 - א'

בפני:

כבוד הרשמת שושנה ליבוביץ

המבקשת:

דוד חן מסחר בע"מ

נ ג ד

המשיב:

פקיד שומה ת"א 4

בקשה להארכת מועד להגשת ערעור

החלטה

לפני בקשה למתן ארכה להגשת ערעור.

1.

ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב- יפו אשר, בין היתר, דחה את בקשת המבקשת להורות על ביטול החלטת המשיב בנוגע לדחיית דוחות לצורכי מס שהוגשו על ידה לשנות המס 2000, 2001 ו- 2002. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 18.2.07 והומצא לב"כ המבקשת ביום 20.2.07. הבקשה שלפני הוגשה ביום 17.4.07. לטענת המבקשת, מנהלה מרצה עונש מאסר, ומטעם זה פסק הדין הגיע לידיו לאחר הליכי בדיקה לפי נוהלי שב"ס, רק במהלך חודש מרץ. כמו כן, לטענתה מטעמי זהירות, הגישה המבקשת ביום 22.3.07, עוד בטרם חלוף המועד להגשת ערעור, בקשה למתן ארכה להגשת ערעור, אולם, בשל טעות, הוגשה הבקשה לבית משפט קמא. לטענתה, ביום 15.4.07 נתקבלה במשרד בא כוחה החלטתו של כבוד השופט מגן אלטוביה, לפיה על המבקשת להגיש את בקשתה לבית משפט זה, ורק אז הובררה לה הטעות. עוד נטען, כי כתב הערעור הוגש ביום שלמחרת, אולם לא נתקבל מפאת איחור בהגשתו. המשיב מתנגד לבקשה.

2.

מקובלת עלי עמדת המשיב לפיה אין לראות בטעותה של המבקשת, כשלעצמה, משום טעם מיוחד למתן אורכה. כמו כן, עיון בפסק דינו של בית משפט קמא מעלה כי על פני הדברים, סיכויי ההליך אינם גבוהים. אף חשיבותה הנטענת של הסוגיה נשוא ההליך שבכותרת אין די בה כדי להצדיק היעתרות לבקשה. חרף האמור, דין הבקשה להתקבל. האיחור שחל בהגשת הבקשה למתן אורכה הינו של יומיים בלבד. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים. במצב דברים זה, אין יסוד להניח כי המשיב הסתמך על אי הגשת הערעור במועד או שנגרם לו נזק עקב כך. התוצאה היא, שהבקשה מתקבלת וניתנת בזאת ארכה להגשת הערעור עד למועד הגשתה בפועל. המבקשת תישא בהוצאות המשיב בסכום כולל 1,500 ₪ אשר ישאו הפרשי ריבית והצמדה מעת המצאת החלטה זו ועד ליום התשלום בפועל.

ניתנה היום, כ"ח באייר

תשס"ז (16.5.2007).

שושנה

ליבוביץ

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1טעותה של המבקשת, כשלעצמה, אינה מהווה טעם מיוחד למתן ארכה להגשת ערעור.
  2. 2גם כאשר סיכויי ההליך אינם גבוהים וחשיבות הסוגיה אינה מצדיקה היעתרות, ניתן להיעתר לבקשת ארכה כאשר האיחור קצר ואין נזק או הסתמכות של המשיב.