בש"א 3397/12 פולינה אזיזוב נ. כונס הנכסים הרשמי

לפניי ערעור על החלטת כבוד הרשם ג' שני (רע"א 1984/12) מיום 3.4.2012, במסגרתה מחק הרשם על הסף את בקשת רשות הערעור. זאת, שכן עניינה של הבקשה הוא בהשגה על החלטה שניתנה על ידי רשמת בית המשפט המחוזי, השופטת י' קראי-גירון , ומשכך, הערכאה המוסמכת להשגה על ההחלטה היא בית המשפט המחוזי.

במסגרת הערעור, טוענת המערערת כי השופטת י' קראי גירון מכהנת כשופטת במינוי בפועל בבית המשפט המחוזי ומשכך יש לראות בהחלטתה כהחלטה של שופטת ולא כהחלטה של רשמת, עליה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט זה. לצד זאת טוענת המערערת כי לא סביר לצפות שחבריה של השופטת לספסל השיפוט ישמשו כערכאת הערעור על החלטתה.

דין הערעור להידחות. הסוגיה של שופטים המכהנים כרשמים נדונה לא פעם בפסיקה, ואפשר כי מקום בו נוצר בלבול באשר לכובע של הגורם השיפוטי בנותנו את ההחלטה, יהיה זה טעם טוב להגמשת דיני הפרוצדורה (ראו בש"ם 6229/11 דון-יחיא נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה

(טרם פורסם, 10.1.2012)). יחד עם זאת, דווקא במקרה הנוכחי ציינה השופטת מפורשות בסיום ההחלטה כי "החלטה זו ניתנת בפועלי כרשמת". בכך, מנעה השופטת כל חשש שמא תיווצר טעות באשר לטיב ערכאת ההשגה על החלטה. יודגש, כי כך ראוי שיעשה כל מי שמכהן כשופט אך משמש כרשם, בכדי ליעל את פעילותה של מערכת המשפט ולהקל על הצדדים. מכל מקום, הפרקטיקה במסגרתה ממונים שופטים לתפקידי רשמים היא נהוגה, מקובלת ועל פי דין, ואין מקום לקבל את פרשנותה של המערערת, על פיה בכל מקרה בו ניתנת החלטה על ידי רשם שהוא שופט תראה ההחלטה כאילו ניתנה על ידי שופט אותו בית המשפט.

בהמשך לאמור, אין מקום לקבל את טענת המערערת בדבר משוא הפנים שיווצר באם השופט לפני ידון הערעור על החלטת הרשם יהיה מאותו בית משפט בו מכהן הרשם. חזקה על השופטים כי יבצעו מלאכתם נאמנה, בכפיפות לדין בלבד. לבסוף, יצוין כי לאחר שככל שיינתן פסק דין בערעורה של המבקשת בערכאה הדיונית, ולא יהיה הוא לרוחה, תהיה פתוחה בפניה הדלת להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט זה.

סוף דבר, הערעור נדחה.