בש"א 3408/05 עוד יוסף לילוף נ. הבנק המזרחי בע"מ

המערער חפץ להשיג על החלטת בית המשפט המחוזי למחוק את תביעתו בגין אי-תשלום אגרה. כבוד הרשם הורה על מחיקת ערעורו על הסף; כבוד הרשם קבע כי ההחלטה נשוא הערעור – מיום 20.12.2004 – היא בגדר "החלטה אחרת", המצריכה רשות ערעור, ואילו ההחלטה למחוק את התביעה ניתנה עוד ביום 6.9.2004, כך שלגביה, חלף המועד להגשת הערעור. המערער גורס כי ההחלטה מיום 6.9.2004 – שבה נכתב כי "בהעדר תשלום האגרה נשוא התביעה הנגדית – זו תמחק לאלתר" – לא סיימה את הדיון. אלא שמהחלטות בית המשפט קמא עולה כי ההליך הסתיים במחיקתו, ובהחלטה מיום 20.12.2004, שניתנה בבקשת המערער כי יימסר לידיו השובר השני של האגרה, הובהר כי "בית המשפט סיים את מלאכתו בתיק זה. התביעה נמחקה. ניתנו החלטות מנומקות על שום מה נמחקה התביעה ובאילו נסיבות הבקשה נדחית. מובהר למבקש כי הגשת בקשות סרק נוספות תגרור חיוב בהוצאות...". בצדק קבע אפוא כבוד הרשם כי הערעור על החלטה זו האחרונה מצריך קבלת רשות. עיינתי בטענות המערער בפני, כמו-גם בתגובת המשיב ובתשובת המערער לתגובה, ולא מצאתי כל עילה להתערב בהחלטת כבוד הרשם. גם לא מצאתי כל טעם המצדיק היעתרות לבקשתו החלופית של המערער, להאריך לו את המועד להגשת הערעור.

הערעור נדחה. המערער יישא בתשלום תשכר-טרחת עורך הדין של המשיב בסך 5,000 ש"ח.