בש"א 3413/14 עוזי גולדשטיין נ. החברה הישראלית לביטוחי סיכוני סחר חוץ בע''

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטתו של כב' הרשם ג' שני מיום 13.4.2014 ברע"א 6932/13, בגדרה הורה על מחיקתו של ההליך בשל אי תשלום אגרה ואי הפקדת עירבון (להלן: החלטת המחיקה ). הבקשה הוגשה ביום 11.5.2014, ובגדרה התבקשה ארכה עד ליום 25.5.2014. זאת, מן הטעם שביום 9.5.2014 נודע למבקש על דבר מות אחיו.

בהחלטתה מיום 15.5.2014, הורתה כב' הרשמת ל' בנמלך למבקש להשלים את בקשתו. ההשלמה אשר התבקשה התייחסה הן לשאלת המועד אשר בו נמסרה לידי המבקש החלטת המחיקה, והן לעניין הטעם המיוחד המצדיק מתן ארכה (בשים לב לכך שנראה כי הידיעה על מות האח נמסרה למבקש סמוך ביותר למועד האחרון להגשת הערעור). המבקש לא שעה להחלטה האמורה, ונאות להגיש את ההשלמה הדרושה רק ביום 29.7.2014, לאחר שניתנו לו הזדמנויות חוזרות ונשנות לעשות כן (לעניין זה ראו את ההחלטות מהימים 12.6.2014, 7.7.2014 ו- 21.7.2014). בגדר ההשלמה ציין המבקש כי אינו זוכר מתי קיבל לידיו את החלטת המחיקה. זאת ועוד, ההסברים אשר ניתנו על ידו לצורך תמיכה בטעם העומד בבסיס הבקשה לא היו ממין העניין (בהקשר זה יצוין, כי הן "המלחמה" והן "הפגרה" הנזכרים בהשלמה אירעו זמן רב לאחר המועד הרלוונטי וממילא אין בהם כדי לסייע למבקש).

אכן, מותו של קרוב משפחה עשוי, במקרים המתאימים, להעלות כדי טעם מיוחד המצדיק מתן ארכה להגשת הליך ערעורי. עם זאת, מששקלתי בדבר והבאתי בחשבון את נסיבותיו הקונקרטיות של המקרה שלפניי, סבור אני כי אין מקום להיענות לבקשתו של המבקש להארכת מועד. זאת, לאור משקלם המצטבר של שני השיקולים הבאים: ראשית , המבקש אינו מצביע על טענה כלשהי אשר יש בה כדי להצדיק התערבות בהחלטת המחיקה. אף עיון בהחלטתו של כב' הרשם מיום 1.4.2014, אשר קדמה להחלטת המחיקה ואשר בגדרה נפרשה השתלשלות האירועים שהובילה למחיקתה של בקשת רשות הערעור - מעלה כי על פני הדברים הסיכויים לקבלתו של ערעור על החלטת המחיקה, הינם נמוכים. שנית , התנהלותו של המבקש בגדר בקשת רשות הערעור, כמו גם בגדר ההליך דנן, הובילה להתמשכותם של ההליכים עוד ועוד. בהקשר זה יוזכר, כי פסק הדין של בית המשפט המחוזי נשוא בקשת רשות הערעור שנמחקה ניתן עוד ביום 2.9.2012, היינו - לפני כמעט שנתיים ימים. עוד יצוין, כי אף שהארכה המקורית אשר התבקשה על ידי המבקש הייתה עד ליום 25.5.2014, הרי שהטיפול בבקשה התארך בשל מחדליו של המבקש והנה מצויים אנו למעלה משלושה חודשים וחצי לאחר החלטת המחיקה.

על רקע דברים אלו, סבורני כי הכף נוטה לטובת אינטרס הסופיות של המשיבה. הבקשה נדחית, איפוא.