החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 3422/08מיכאל נץ נ. הרשות המוסמכת בענין חוק נכי רדיפות הנאצים / הל

ניתן ביום
הרכב
לא צוין

בקצרה

תוצאה: נדחה

בית המשפט העליון דחה בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לרשות ערעור בעניין נכות של רדיפות הנאצים. נקבע כי החלטת ועדת העררים מושגת בערעור לבית המשפט המחוזי ולא לבית המשפט העליון. לגבי פסק דין המחוזי נקבע כי האיחור של שלוש שנים וחצי אינו מוצדק בטענות כלליות על מצב רפואי וכלכלי, והסיכויים להליך קלושים.

העובדות

המבקש הוכר כנכה רדיפות הנאצים בגין מצבו הנפשי, וטען לפגימות נוספות שנדחו על ידי ועדת העררים ובית המשפט המחוזי. לאחר דחיית טענותיו חלפו שנים עד שהגיש את הבקשה להארכת מועד, בטענה למצבו הרפואי והכלכלי ולעדר ייצוג משפטי. הבקשה הוגשה כשלוש שנים וחצי לאחר פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם ניתן להגיש בקשה לרשות ערעור לבית המשפט העליון על פסק דינה של ועדת העררים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים?
  2. 2.האם יש להאריך מועד להגשת בקשה לרשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בשל איחור ניכר ללא הסבר מספק?

הלכות

  1. 1

    על החלטת ועדת העררים יש להשיג בערעור לבית המשפט המחוזי ולא בבקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, ולכן בקשת הארכה בעניין זה נדחית על הסף.

    ״הדרך להשיג על החלטת ועדת העררים היא בערעור לבית המשפט המחוזי״
    למשפט בטקסט ←
  2. 2

    איחור ממושך בהגשת הליך מקשה על המבקש להצדיקו ולקבל הארכת מועד, וטענות כלליות על מצב רפואי וכלכלי ללא פירוט ותיעוד אינן מספיקות.

    ״ככל שהאיחור ממושך יותר כך בדרך כלל יקשה על מבקש להצדיקו ולקבל הארכת מועד״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • רשות ערעור
  • נכי רדיפות הנאצים
  • ועדת עררים
  • איחור ניכר
  • שיהוי
  • ערעור בגלגול שלישי

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בש"א

3422/08 - א'

בפני:

כבוד הרשמת גאולה לוין

המבקש:

מיכאל נץ

נ ג ד

המשיבה:

הרשות המוסמכת

בעניין חוק נכי רדיפות

הנאצים

בקשה להארכת מועד להגשת בר"ע

החלטה

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לרשות ערעור.

1.

המבקש מוכר כנכה בשל אירועי השואה בגין מצבו הנפשי שנגרם כתוצאה מרדיפות הנאצים. המבקש טען לקיומן של פגימות נוספות כתוצאה מרדיפתו בתקופת המלחמה. ועדת עררים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (להלן – ועדת עררים) דחתה ביום 11.1.2004 את התביעה בקשר לפגימות הנוספות. בין היתר נדחו טענותיו בקשר לפגימה בעין, בנימוק כי הפגימה לא נגרמה במעשה אלימות שבוצע על-ידי רשויות הרייך הגרמני או מי מטעמן. כן נדחו טענותיו בקשר לפסוריאזיס, בנימוק כי לא ניתן לקשור בין אירועי השואה לבין התפרצות הפסוריאזיס בשנת 1978. ערעור המבקש לבית המשפט המחוזי על החלטת ועד העררים נדחה ביום 30.11.2004. בהמשך שב ופנה המבקש ודרש הכרה בנכות בעינו והכרה במחלת הפסוריאזיס. המשיבה דחתה את שתי הבקשות ועל כך הגיש המבקש עררים לועדת העררים. בפסק דין מיום 29.1.2007 דחתה ועדת העררים את שני העררים, אשר נדונו במשותף.

2.

הבקשה שלפניי הוגשה ביום 14.4.2008. מתבקשת בה הארכת מועד של מספר שנים להגשת הליך. המבקש מציין בבקשה כי אינו רואה בעינו הימנית עוד מהתקופה הנאצית וכי מיד לאחר הדיון בבית הדין חלה ירידה בראות עינו השמאלית עד לעיוורון והוא עבר סדרת ניתוחים. בד בבד חלה החמרה במצבו הנפשי. כן ציין המבקש כי הוא מתקיים מקצבת זקנה וקצבת נכות, מחצית מהכנסותיו משולמות עבור טיפול סיעודי וניסיונותיו להשיג סיוע משפטי במסגרת תכנית "שכר מצווה" לא צלחו. לדברי המבקש, רק עכשיו הוא למד את הטכניקה להשתמש במחשב למרות עיוורונו ועל כן הוא מבקש להגיש את ההליך, חרף האיחור. המשיבה מתנגדת לבקשה.

3.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לה ובחומר המצוי בתיק, באתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה. מכתבי בי דין שהוכנו בידי המבקש וצורפו לבקשה למתן ארכה עולה כי הארכה המתבקשת היא להגשת ערעור הן על פסק הדין של בית המשפט המחוזי מיום 30.11.2004 והן על פסק הדין של ועדת העררים מיום 29.1.2007. ראשית יובהר, כי ככל שהבקשה מתייחסת לפסק הדין של ועדת העררים, לא ניתן להיעתר לבקשה משום שהדרך להשיג על החלטת ועדת העררים היא בערעור לבית המשפט המחוזי (ראו, סעיף 17(ח) לחוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957). הדבר אף צוין מפורשות בשולי פסק דינה של ועדת העררים. משלא ניתן להגיש בקשה לרשות ערעור לבית משפט זה על פסק הדין של ועדת העררים, ברי כי דין בקשת הארכה להידחות על הסף.

4.

אשר לפסק הדין של בית המשפט המחוזי מיום 30.11.2004, הבקשה הוגשה בחלוף למעלה משלוש שנים וחצי ממתן פסק הדין. המדובר באיחור ניכר ביותר, אשר לא ניתן לו הסבר מספק. יש לזכור כי ככל שהאיחור ממושך יותר כך בדרך כלל יקשה על מבקש להצדיקו ולקבל הארכת מועד (בש"א 9118/07 ראובני נ' עין דור (לא פורסם, 10.12.2007)).

בטענות המבקש לעניין מצבו הרפואי והכלכלי והעדרו של ייצוג משפטי אין די כדי להצדיק את השיהוי הממושך בהגשת ההליך. טענותיו הועלו בצורה כללית ביותר, ללא פירוט מספק וללא תיעוד מינימאלי. זאת במיוחד בשים לב לזמן הרב שחלף ממתן פסק הדין ולכך שבתוך התקופה האמורה ניהל המבקש הליכים אחרים נגד המשיבה. בנסיבות אלה, האמור בבקשה אינו מבהיר די הצורך כיצד מצבו הרפואי והכלכלי של המבקש שלל ממנו את האפשרות להגיש ערעור במועד הקבוע בדין, או למצער לבקש ארכה במועד מוקדם יותר. לכך יש להוסיף כי, על פני הדברים, סיכויי ההליך קלושים. מדובר בערעור "בגלגול שלישי" אשר אינו מעורר שאלה משפטית החורגת מעניינם של הצדדים.

הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ל' בניסן תשס"ח

(5.5.2008).

גאולה לוין

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1על החלטת ועדת העררים יש להשיג בערעור לבית המשפט המחוזי ולא בבקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, ולכן בקשת הארכה בעניין זה נדחית על הסף.
  2. 2איחור ממושך בהגשת הליך מקשה על המבקש להצדיקו ולקבל הארכת מועד, וטענות כלליות על מצב רפואי וכלכלי ללא פירוט ותיעוד אינן מספיקות.