בש"א 3490/03 עמוס ליאור נ. מ שרד ראש הממשלה

ערעור על החלטת רשם בית המשפט (כבוד השופט ב' אוקון) שלא לפטור את המבקש מאגרה.

המבקש הגיש לבית משפט זה ערעור על פסק דין שניתן על ידי בית המשפט קמא בעניינו, ובמקביל פנה לרשם בבקשה שיפטור אותו מתשלום אגרה וערבון. הרשם סירב לבקשתו, כיוון שמצא שבבעלות המערער שורה של נכסים, בהם רכב ודירה (שאמנם היא ממושכנת אך יחס המישכון לערך לא פורט על ידי המבקש), שערכם הכולל מגיע לסך של כ-18,000 ש"ח. בנוסף, הרשם סבר שסיכויי הערעור שהגיש המבקש לבית משפט זה קלושים, היות שבית המשפט קמא דחה את תביעתו בשל כך שלא הצליח משך כ-3 שנים לפרט את עילת התביעה. כנגד החלטה זו מכוונת הבקשה שבפניי.

המבקש, משיג על קביעות הרשם בדבר שווי נכסיו. הוא גורס כי הרשם לא הבין נכונה את טענותיו, ומכאן ששגה בהעריכו את סך נכסיו ואת הערך של מכוניתו. הוא גם סבור, שסיכויי ערעורו טובים.

לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות. המבקש לא הציג בפניי כל ראייה בדבר מצבו הכלכלי שתסתור את מסקנותיו של הרשם. יתר על כן, מהבקשה עצמה ומהחומר שצורף לבקשה, עד כמה שניתן להתחקות אחר כוונת מחברם בהתחשב באופן בו הם ערוכים וכתובים, עולה כי צדק הרשם בקובעו שסיכויי הערעור קלושים. עד כמה שידי השיגה להבין את דבריו הסתורים של המבקש, ספק רב אם עומדת לו כלל עילת תביעה.

אשר על כן, הבקשה נדחית.