בש"א 350/06 שלמה ישראלי נ. אפניר חומרי בנין בע"מ

בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות לערער.

1.ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה אשר קיבל את ערעור המשיבה על פסק דינו של בית משפט השלום במסגרתו נדחתה תביעת המשיבה נגד המבקש לביצוע כתב ערבות. פסק הדין ניתן ביום 1.12.05

בהעדר הצדדים. לטענת המבקש, פסק הדין הומצא לו ביום 5.12.05 . הבקשה שלפני הוגשה ביום 10.1.06 .

2.לטענת ב"כ המבקש, המבקש פנה באמצעות בא כוחו בבית משפט קמא ללשכה לסיוע משפטי על מנת שזו תעניק לו סיוע משפטי לשם הגשת בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. על פי הנטען, החלטת הלשכה לסיוע משפטי להעניק למבקש סיוע נתנה רק ביום 4.1.06 . לפיכך התבקשה הארכת מועד להגשת ההליך עד ליום 11.1.06. המשיבה התנגדה לבקשה. לטענתה, במקרה דנן אין טעם מיוחד המצדיק להיעתר לבקשה להארכת המועד. עוד נטען כי המבקש מנהל הליכים רבים מזה שנים רבות בבית המשפט ועל כן חזקה עליו כי הוא מודע היטב לסד הזמנים הקבוע בחוק כמו כן הוא יוצג בעבר פעמים רבות על ידי הלשכה לסיוע משפטי, ועל כן חזקה עליו שהוא מכיר את דרך התנהלותה. בנסיבות אלה, על פי הנטען, היה עליו להגיש את הבקשה בעצמו. עוד נטען כי סיכויי ההליך קלושים.

3.המועד האחרון להגשת ההליך חל ביום 4.1.05 . לפיכך, הבקשה להארכת מועד הוגשה באיחור. כמו כן, עיון בפסק דינו של בית משפט קמא מוביל למסקנה כי על פני הדברים, אין הוא מעלה שאלה אשר חשיבותה חורגת מעניינם הצר של הצדדים ולפיכך, לכאורה, סיכויי ההליך אינם גבוהים. זאת ועוד, מקובלת עלי הגישה, כי לא בכל הנסיבות איחור מטעם הלשכה לסיוע משפטי בהגשת הליך ייחשב באופן אוטומטי כטעם מיוחד להארכת מועד. לדוגמא, כאשר אכן מוכח כי יוזם ההליך מנהל הליכים רבים ומודע היטב לסד הזמנים הקבוע בחוק, או כאשר יש ראיות לכך כי הלשכה לסיוע משפטי הורתה ליוזם ההליך להגיש בעצמו בקשה להארכת מועד להגשת הליך בתוך המועד החוקי הקצוב לכך, עצם היות המבקש מיוצג על ידי הלשכה לסיוע משפטי לא יהווה, כשלעצמו, טעם מיוחד להארכת מועד. יחד עם זאת, בנסיבות המקרה הנדון, באתי לכלל מסקנה שיש להיעתר לבקשה. בשים לב לאורך האיחור (6 ימים) ולכך שפסק דינו של בית משפט קמא ניתן בהעדר הצדדים, הרי שבהעדר ראיות לסתור אין יסוד להניח כי המשיבה הסתמכה על האחור, למרות שלא ידעה בדיוק מתי הומצא פסק הדין למבקש. כמו כן, לא נטען ואף לא הוכח כי נגרם לה נזק עקב כך. בנסיבות אלה, מידת הפגיעה בציפיות המשיבה לסופיות ההליך היא פחותה. לכך יש להוסיף, כי טענת המשיבה באשר לדרך התנהלותו של המשיב בהליכים קודמים לא נתמכה בתצהיר מטעמה. נוכח כלל נסיבות אלה, התוצאה היא, שהבקשה מתקבלת והבקשה לרשות לערער תקובל לרישום.