בש"א 3541/00 חארון מחמד נ. משרד הבטחון

השופטת א' פרוקצ'יה

1.עניינה של העתירה בבקשת העותר לקבל אישור שהייה זמני בישראל.

העותר הנו אסיר המוחזק בכלא אשל וטענתו היא כי אין מתירים את יציאתו לחופשות מהכלא מאחר שאין בידו אישור שהייה כאמור.

2.נוכח הודעת פרקליטות המדינה, יש לדחות את העתירה על הסף, וזאת מן הטעמים הבאים:

(1) עד כה לא הוכרה זכאותו של העותר לצאת לחופשה מבית הסוהר וזאת על יסוד אמות המידה המקובלות בשב"ס לענין זה. העותר מסווג לקטגוריה א' של אסירים שאינה מזכה את הנימנים עליה ביציאה לחופשות. ממילא, כל עוד לא שונה סיווגו של העותר מקטגוריה זו לקטגוריה שחבריה זכאים לצאת לחופשה, טיבה של עתירה זו הוא תיאורטי בלבד.

(2) אם מבקש העותר להשיג על סיווגו האמור לקטגוריה א' של אסירים, נתונה לו הזכות לעשות כן במסגרת הגשת עתירת אסיר לבית המשפט המחוזי על פי סעיף 62 א לפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש) תשל"ב1971-.

(3) מעבר לכל אלה: לצורך יציאה לחופשה, אין האסיר זקוק להיתר שהייה בישראל אלא עליו לעמוד בתנאי ערבות מסוימים הנקבעים על ידי המשטרה. ממילא, גם במובן זה, אין העדר אישור השהייה בישראל מהווה אבן נגף ליציאה לחופשה, ככל שהעותר נוגע בדבר.

מכל הטעמים האמורים, דין העתירה להידחות על הסף.