בש"א 3567/05 אינה פודרוז'נסקי נ. גני הים התיכון [ניהול] 1991 בע''מ

1.בפני בקשה להארכת מועד. פסק הדין נשוא ההליך דנן ניתן ביום 7/12/04, אך החלטה נוספת בהליך ניתנה ביום 3/2/05. הודעת ערעור הוגשה ביום 20/3/05, אך לא נתקבלה לרישום כיוון שההליך הנדרש היה בקשת רשות ערעור, ולא הודעת ערעור, וכיוון שחלפו 30 ימים גם מעת ההחלטה המאוחרת ועד למועד ההגשה. עניינו של ההליך בדירה אשר קנתה המבקשת מן המשיבה, ואשר לטענתה היה שטחה חסר.

2.המבקשת טוענת כי יש לקבל את ההליך מאחר ולפי דעתה מדובר בערעור, ולכן ערעורה, אשר הוגש תוך 45 ימים מעת קבלת ההחלטה, כלל לא הוגש באיחור. בנוסף, לטענת המבקשת, בעת שהמשיבה הגישה ערעור באיחור של 130 ימים הוא התקבל, בטענה שיש לאפשר לבעל דין שטעה את יומו בבית המשפט. המשיבה טוענת כי המבקשת עצמה מודה כי ניסיונה הראשון להגיש הליך היה לאחר חלוף 45 ימים מעת מתן פסק הדין. המבקשת טוענת עוד כי מדובר בגלגולו השלישי של הליך שהגיע עד הלום עקב הימנעות המבקשת מלהגיע לדיונים למרות התראות, וכי האיחור לא נומק. בנוסף, פסק הדין קמא מוצדק מאחר והמבקשת אכן לא הפקידה עירבון בבית המשפט המחוזי.

3.לאחר עיון בחומר שבפני ובטענות הצדדים נחה דעתי כי דין הבקשה להדחות. פסק הדין עליו מבוקש הערעור (ברשות) הנו למעשה זה שניתן ביום 7.12.04. המבקשת אינה מציינת מתי קיבלה אותו, בהקשר זה, גם בשים לב לעובדה כי אין היא מיוצגת וגם בשים לב לעובדה כי ההחלטה בעניין דחית הערעור נתקבלה שלא במעמד הצדדים, הרי שהיה על המבקשת להראות כי נהגה באופן סביר בניהול עניינה ובהקפדה על המועד הקבוע בדין. לעניין זה, רבץ עליה נטל כבד בשים לב שפנתה לבית המשפט רק ביום 20.3.05 ובנטל זה לא עמדה. לצורך עניין זה אין משמעות בנסיבות העניין לשאלה אם דובר בערעור ברשות או בזכות. אמת, הערעור המבוקש הנו גם על החלטה דיונית מיום 3.2.05, אולם החלטה זו נראית כנספחת לתיק העיקרי, וככול הנראה הנה בקשה לעיון מחדש שהוגשה על ידי מי שאינו בעל דין. לבסוף, סיכוי ההליך דנן נמוכים ביותר שעה שמדובר בדחיית הליך בבית המשפט קמא בשל אי הפקדת ערבון.

4.התוצאה היא כי הבקשה נדחית. בנסיבות העניין לא ראיתי לעשות צו להוצאות.