בש"א 3582/04 פלאפון תקשורת בע"מ נ. טוביה אברילנג'י

לפניי בקשה להעברה ולאיחוד דיון בשתי תובענות. התביעה האחת היא תביעה בסדר דין מקוצר שהגישה המבקשת נגד המשיב לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו (ת.א. 754745/02) שעניינה תשלום עבור שירותי טלפון סלולרי שסופקו למשיב. התביעה האחרת היא תביעה שהגיש המשיב נגד המבקשת בבית משפט השלום בירושלים (ת.א. 10040/03), בה נטען כי המבקשת גבתה כספים מחשבון הבנק של המשיב באמצעות הוראת קבע, הגם שהמשיב לא הזמין אצלה שירותי רדיו טלפון וחתימתו על מסמכי ההתקשרות היא מזויפת. הבקשה שלפניי היא להעביר את התביעה מירושלים לתל-אביב, נוכח הזהות במסכת העובדתית, הסבה כולה סביב הטענה כי במסמכי ההתקשרות זויפה חתימת המשיב. המשיב, מצידו, אינו חולק על כך כי קיימת קרבה בין שני ההליכים, אך סבור כי אין מקום בשלב זה – כאשר הדיון בתל-אביב קרוב לסיומו – לאחד את ההליכים, שכן הדבר יביא לסרבול מיותר.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, נחה דעתי כי יש לאחד את שני ההליכים. בין שתי התובענות קיימת, לכל הפחות, אותה השקה המצדיקה את איחודן (בש"א 2691/01 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' בצלאל (לא פורסם)) . להכרעות בתובענות עשויות להיות השכלות הדדיות, ואף קיים חשש שייקבעו ממצאים שונים בשאלות קרובות. יש לזכור עוד כי ניהול ההליכים במקביל יביא לבזבוז זמן שיפוטי יקר. בנסיבות אלה, אין זה רצוי כי התביעות תידונה בפני ערכאות שונות.

אי לכך, אני מורה על העברת הדיון בת.א. 10040/03 מבית משפט השלום בירושלים לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו ואיחוד הדיון בו עם הדיון בת.א. 754745/02 המתברר בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו.