בש"א 3610/14 מרדכי חולודנקו נ. משה בשירי

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור. אומר מיד כי אין בידי לקבל את הבקשה. ראשית , המבקש טוען כי שלח את בקשת רשות הערעור עוד ביום 1.4.2014, קרי: בתוך המועד הקבוע בדין. אולם, לא עלה בידי להבין באיזה תאריך הגיע ההליך לבית המשפט; לדברי המבקש, נמסר לו מהמזכירות כי ההליך הגיע באיחור "שכנראה נובע משביתת הדוורים". אולם, לבקשה שלפניי לא מצורף כל אישור על משלוח ההליך ביום 1.4.2014, וגם אין כל פירוט לגבי מעשיו של המבקש כדי לוודא שההליך אמנם הגיע ליעדו ונקלט בבית המשפט (כמובן, האחריות להגיש את ההליך בפועל לבית המשפט, במועד, מוטלת על המבקש). שנית , בפסק-דינו מיום 17.3.2014 קיבל בית המשפט המחוזי את ערעורו של המשיב על החלטת בית משפט השלום (בעניין חיוב המשיב בהפקדת סכום-כסף כתנאי לביטול פסק-דין שניתן בהיעדר), תוך שהוא מתייחס בין היתר למחדליו הדיוניים של המבקש, לרבות אי-התייצבות לדיון. על פניו, ספק רב אם מתעוררת במקרה זה שאלה המצדיקה מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". לפיכך, אף אילו הוצג הסבר ברור ומבוסס לאיחור בהגשת ההליך – ולא זה המצב – הרי שנראה כי סיכוייו הלכאוריים של ההליך מהווים שיקול נגד מתן הארכה המבוקשת.

לאור האמור – הבקשה נדחית.