בש"א 3634/07 יעקב פרץ נ. כונס הנכסים הרשמי -מחוז חיפה

1.

לפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור מיום 9.5.07. ענינו של ההליך ערעור על החלטת כבוד הרשמת ש' ליבוביץ מיום 30.01.07 לדחות בקשתו של המבקש, המערער בע"א 7482/06, לפטור מערבון (להלן: ההחלטה). כבוד הרשמת דחתה הבקשה משום שהמבקש לא עמד בנטל לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית אודות מצבו הכלכלי ומשום שסיכוייו בהליך אינם גבוהים. עם זאת, בהתחשב בנסיבותיו של המבקש, הופחת העירבון שנקבע מסך של 25,000 ₪, לכדי 7,000 ₪ בלבד.

2.

המבקש טוען כי באת-כוחו שייצגה אותו בהליכי פשיטת הרגל ובהגשת הערעור לא יידעה אותו אודות ההחלטה עד ליום 8.03.07. משנודע לו אודותיה ניסה לגייס את סכום העירבון מקרובי משפחה וחברים אולם לטענתו בקשותיו הושבו ריקם משום שאיש לא מוכן להלוות לו כספים כאשר חובותיו מסתכמים בלמעלה מ-1,700,000 ₪. המבקש היה שרוי במאסר בין התאריכים 7.12.06-19.7.06 ולא יכול היה להתפרנס. כעת עובד המבקש ומשתכר שכר מינימום, כאשר סמוכים לשולחנו אשתו ושני ילדיו הקטינים. המבקש מצהיר כי אין בבעלותו כל נכס שיוכל למכור או למשכן והוא ואשתו אינם בעלי חשבונות בנק. עוד טוען המבקש כי סיכוייו בערעור טובים. אשר על כן, ומאחר והאיחור בהפקדת העירבון נבע מן האיחור של באת-כוחו וממצבו הכלכלי, יש להאריך המועד להגשת הערעור על ההחלטה. המשיב מתנגד לבקשה. לשיטתו אין רלוונטיות לטענת המבקש לשהותו בבית המאסר. המדובר בתקופה הקודמת למתן ההחלטה בבקשת הפטור. שאר טענותיו נדונו כבר במסגרת ההחלטה ואין מקומן להישמע במסגרת הבקשה דנן. זאת ועוד, אפילו ידע על ההחלטה

רק ביום 8.03.07, בפועל

הגיש הבקשה קרוב לחודשיים ימים לאחר מכן.

3.

לאחר עיון בחומר שהובא לפני נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. המבקש טוען כי ידע אודות ההחלטה ביום 8.03.07 משום מחדלה של עוה"ד שייצגה אותו, ותומך טענתו זו במכתבה המצורף כנספח א' לבקשה. מבלי להביע כל עמדה בטענה זו של המבקש כלפי באת-כוחו, הרי שגם אם מועד ידיעתו אודות ההחלטה אכן היה ביום 8.03.07, לא הובא לפני טעם מספיק מדוע לא פעל המבקש לאלתר להגיש את ערעורו במועד סמוך לכך או לכל הפחות להגיש בקשה להארכת המועד. טעם נוסף שהעלה המבקש להצדיק בקשתו הינו טעמים כלכליים שמנעו ממנו להפקיד את סכום העירבון שנקבע במועד, אולם

גם בטעם זה אין כדי להסביר מדוע נבצר מן המבקש להגיש הערעור או הבקשה במועד. יתרה מכך, מקומן של הטענות להישמע במסגרת הערעור גופו ולא במסגרת בקשה להארכת מועד. המבקש הגיש בקשתו להארכת מועד להגשת ערעור זמן רב לאחר שניתנה ההחלטה. איחור מעין זה מחייב קיומו של "טעם מיוחד", המבקש לא פרש לפני טענות המצביעות על "טעם מיוחד" כאמור. לא זו אף זו, לא מצאתי כי סיכויי הערעור טובים. כבוד הרשמת נתנה דעתה לנסיבותיו של המבקש ולמצבו הכלכלי במסגרת ההחלטה והפחיתה את סכום העירבון שנקבע בהליך משמעותית. במצב דברים זה אין הצדקה להאריך המועד להגשת ערעור על ההחלטה.

4.

התוצאה היא, אפוא, כי דין הבקשה להידחות. נוכח המצב הכלכלי הנטען ועל מנת ליתן למבקש יומו, מוארך המועד להפקדת ערבון עד ליום 1.7.07. בהעדר הפקדה עד מועד זה, ידחה ההליך בלא התראה נוספת.