בש"א 3654/18 פלוני נ. פלוני

1.

בקשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לאיחוד הדיון בת"א 62850-03-14 (שלום תל אביב-יפו) עם הדיון בת"א 48749-11-16 (שלום ראשון לציון), ולקיימם בפני גורם שיפוטי אחד. על פי הנטען בבקשה שני ההליכים עוסקים באירוע תאונתי אחד, במהלכו התנגשו שני קטינים (המשיבים 2-1) ברכב עת נסעו יחד על קורקינט ממונע. המבקשים הם הוריו של המשיב 2.

2.

התובענה המתנהלת בתל אביב-יפו הוגשה על ידי המשיבה 1, במסגרתה ניתן פסק דין חלקי המעניק פיצוי למשיבה 1, ואופן חלוקת האחריות בין המבקשים

למשיבים 5-3 הוא שבמחלוקת. במסגרת הדיון נערכו מספר ישיבות קדם משפט והתיק נקבע להוכחות. התובענה המתנהלת בראשון לציון הוגשה על ידי המשיב 2 במסגרתה לא הגיעו הצדדים להסכמות הן בשאלת החבות והן בשאלת הנזק. בתובענה התקיים דיון קדם משפט ונקבע דיון קדם משפט נוסף.

3.

בבקשה נטען כי בשתי התובענות ישנה מחלוקת משותפת בשאלת החבות, ולפיכך ראוי כי הדיון בשאלה יתקיים במאוחד כדי למנוע הכרעות סותרות ולשם חיסכון בזמן שיפוטי. המבקשים טוענים כי יש לקיים את הדיון המאוחד בבית משפט השלום בראשון לציון. המשיבים 2 ו-5 מסכימים לאיחוד הדיון בראשון לציון. המשיבים 4-3 טוענים כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב בניסיון להימנע מדיון בפני מותב בית משפט השלום בתל אביב-יפו, שלשיטתם הביע עמדה בשאלה המשפטית שבמחלוקת, ומוסיפים כי ניתן לפעול בדרך של עיכוב ההליכים באחד מההליכים. לחלופין, מסכימים המשיבים 4-3 לאיחוד הדיון ככל שהדיון המאוחד יתנהל בבית משפט השלום בתל אביב-יפו.

4.

דין הבקשה להתקבל. בענייננו, שתי התובענות נדונות בין אותם בעלי דין, ובגדריהן עומדת במחלוקת שאלה משפטית משותפת, כשלטענת שני הצדדים במסגרת התובענות יש להכריע בשאלת תחולתו של חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, על המקרה הנדון. בנסיבות אלה שוכנעתי כי איחוד הדיון יביא לייעולו, לחיסכון בזמן שיפוטי, ולמניעת החלטות שונות ואף סותרות באותו עניין. אשר למקום בו יתקיים הדיון המאוחד, לא מצאתי כי מי מהצדדים הציג טעם לסטות מהכלל לפיו הדיון המאוחד יתקיים בבית המשפט אליו הוגש ההליך הראשון בזמן, ובענייננו – בית משפט השלום בתל אביב-יפו.

5.

סוף דבר, הדיון בת"א 48749-11-16 יועבר לבית משפט השלום בתל אביב-יפו ויואחד שם עם הדיון בת"א 62850-03-14.