בש"א 3668/09 קיי אנד פי בטחון ועסקים בע"מ נ. עיריית תל אביב -יפו

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור.

1.

ההליך נסב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי (כב' השופטת צ' ברון) בתביעה כספית שהגישה המבקשת נגד המשיבים. בפסק הדין התקבלה התביעה באופן חלקי בלבד, והמשיבה 1 חויבה לשלם למבקשת סכום של 39,233 ₪. פסק הדין ניתן ביום 2.3.2009 בהעדר הצדדים. הבקשה שלפניי הוגשה ביום 3.5.2009 והתבקשה בה ארכה של חודש ימים, עד ליום 1.6.2009. על פי האמור בבקשה, המבקשת מצויה בהליכי פירוק. לפיכך נדרש אישורו של בית המשפט שלפירוק לשם הגשת הערעור. על רקע זה נטען כי המנהלת לשעבר של המבקשת ובעלת המניות בה, גב' שושנה קליין, פנתה אל כונס הנכסים הרשמי בבקשה לקבל אישורו להגשת הערעור, ובמקביל פנתה אל באי-כוח המשיבים לקבל הסכמתם להארכת מועד להגשת ההליך. נטען כי הבקשה מוגשת בסמוך לתום המועד להגשת ההליך, על מנת שלא להחמיצו. נטען כי עד למועד הגשת הבקשה טרם התגבשה עמדתו של כונס הנכסים הרשמי בנוגע להגשת הערעור ולא היה ניתן להגיש את ההליך בהעדר אישור של בית המשפט שלפירוק. לבסוף נטען כי עקב מחלה קשה של בת משפחה של גב' קליין, אשר נפטרה ביום 15.3.2009, לא התאפשר לגב' קליין לעסוק בענייני פסק הדין והערעור בתקופה הרלוונטית.

2.

המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, הבקשה להארכת מועד הוגשה לאחר שתם המועד להגשת ההליך. הבקשה, כך נטען, אינה מבססת טעם כלשהו להארכת מועד ובנוסף סיכויי הערעור קלושים. לשיטת המשיבים, העיכוב בקבלת האישורים הדרושים לצורך הגשת הערעור נעוץ ברשלנותה של גב' קליין. השתהותה פוגעת קשה באינטרס ההסתמכות של המשיבים.

3.

לאחר הגשת ההליך נדרשה המבקשת לעדכן מעת לעת לגבי התקדמות ההליכים בבית המשפט שלפירוק בדונו בבקשה לאישור הגשת הערעור. ביום 18.8.2009 הגישה המבקשת הודעה מעדכנת, לפיה ביום 4.8.2009 אישר בית המשפט שלפירוק את הגשת הערעור. בשלה, אם כן, השעה להכריע בבקשה להארכת מועד.

4.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לאפשר למבקשת להגיש את ההליך. המבקשת פעלה לקבלת אישור להגשת ערעור בתוך התקופה שעמדה לרשותה להגשת הערעור. אמנם, חל איחור בפנייתה לבית משפט זה שכן המועד האחרון להגשת ערעור חל ביום 30.4.2009. אולם בנסיבות העניין מדובר באיחור מזערי, שאינו מצדיק דחיית הבקשה. יש לזכור כי פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים, כך שלמשיבים לא הייתה בזמנו ידיעה על המועד בו התקבל פסק הדין אצל המבקשת וכנגזרת מכך המועד המדויק בו הסתיימה התקופה להגשת הערעור. נוכח האמור ונוכח פנייתה המוקדמת של המבקשת אל המשיבים לקבל הסכמתם להארכת מועד להגשת ההליך, נראה כי לא התגבשה אצל המשיבים ציפייה ממשית לסופיות ההתדיינות עם המבקשת. בנסיבות אלה אינטרס ההסתמכות של המשיבים אינו מביא לשלילת הבקשה. אשר להארכת המועד המתבקשת מעבר למועד הגשת הבקשה, הרי שזו נובעת מכך שלמבקשת נדרש אישור מבית המשפט שעל הפירוק לצורך הגשת ההליך. התמשכות ההליכים לקבל האישור הן נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת המבקשת וככאלה הן מבססות "טעם מיוחד". לכך מתוספות הנסיבות האישיות של גב' קליין, שעשויות להסביר את השיהוי הקל בפנייה לכונס הנכסים הרשמי ולבית המשפט שעל הפירוק.

סיכומו של דבר, הבקשה מתקבלת במובן זה שהמבקשת רשאית להגיש ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי עד ליום 25.10.2009. אין צו להוצאות.