בש"א 3691/07 ישראל שאולי נ. עו"ד יצחק מולכו

זהו ערעור על החלטת כבוד הרשמת ש' ליבוביץ מיום 20.3.2007, בה נתקבלה בקשת הנאמן על נכסי המשיב 5, עו"ד יצחק מולכו להצטרף כצד להליך.

1.

בפסק דין מיום 31.10.2005 הורה בית משפט השלום על פינויו של המערער מחנות שבה החזיק כדייר מוגן (להלן: הנכס ). תביעת הפינוי הוגשה על ידי עורך דין ירון רבינוביץ כנאמן הקדש שלמה יעקב מוסאיוף (להלן: " נאמן ההקדש" ) הטוען לזכויות בנכס. המשיבים 7-2 צורפו לאותו הליך כמשיבים פורמאליים בהיותם הבעלים הרשומים של הנכס ואת עניינו של המשיב הפורמאלי 5, אחד הבעלים הרשומים, ייצג באותו הליך המשיב, לאחר שהמשיב הפורמאלי 5 הוכרז כפושט רגל והמשיב מונה כנאמן בפשיטת הרגל שלו (להלן: " הנאמן בפשיטת הרגל" ). במקביל להליך הפינוי שהתנהל כאמור בבית משפט השלום בירושלים, התנהל בין נאמן ההקדש לנאמן בפשיטת הרגל הליך נוסף הנוגע לנכס בבית המשפט המחוזי בירושלים, בו עתר הנאמן בפשיטת הרגל להכרזה על ביטול ההקדש (להלן הליך המרצת הפתיחה ). במסגרת הליך המרצת הפתיחה הושג בין שני הנאמנים הסדר ביניים לפיו נאמן ההקדש ימשיך בניהול השוטף של הנכסים נשוא ההקדש, ובכלל זה הנכס, וזאת תחת פיקוחו של הנאמן בפשיטת רגל. עוד נקבע כי הסדר הביניים יפקע בהתקיים נסיבות מסויימות, ובכלל זה קבלת החלטה חלוטה בדבר העדר תוקפו של ההקדש.

2.

ביום 13.6.2006 דחה בית המשפט המחוזי בירושלים את ערעורו של המערער על פסק דינו של בית משפט השלום המורה לו לפנות את הנכס ועל פסק דין זה הגיש המערער ביום 03.09.2006 בקשת רשות ערעור לבית משפט זה. הבקשה הופנתה כנגד נאמן ההקדש בלבד והוא לא צירף בה כמשיב את הנאמן בפשיטת רגל. בינתיים ניתן ביום 25.7.2006 פסק דין בהליך המרצת הפתיחה ובו קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים את טענות הנאמן בפשיטת רגל והכריז על בטלות ההקדש. על פסק דין זה הוגשו ערעורים בזכות התלויים ועומדים בפני בית משפט זה (ע"א 8644/06, ע"א 8665/06, ע"א 8697/06).

3.

הנאמן בפשיטת הרגל עתר לצירופו כמשיב בבקשת רשות הערעור שהגיש המערער כאמור לעניין הפינוי וטען כי זכויות החייב בנכס, המוקנות לו מתוקף תפקידו כנאמן, עשויות להיפגע כתוצאה מההכרעה בבקשה ובייחוד עתה לאחר ביטול ההקדש, כקביעת בית המשפט המחוזי בהליך המרצת הפתיחה. המערער וכמוהו נאמן ההקדש התנגדו לבקשת הצירוף וטענו, בין היתר, כי כל עוד לא ניתנה החלטה חלוטה בעניין תוקף ההקדש חל הסדר הביניים שהושג בין הנאמנים ולפיו אין לנאמן בפשיטת הרגל מעמד בניהול ההליכים הנוגעים לפינוי.

4.

בהחלטה מפורטת ומנומקת היטב קיבלה כבוד הרשמת את בקשת הצירוף וקבעה כי החייב באמצעות הנאמן בפשיטת רגל היה צד להליך הפינוי הן בבית משפט השלום והן בערעור בפני בית המשפט המחוזי ומשכך יש לצרפו כמשיב גם בבקשת רשות הערעור כהוראת תקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. עוד קבעה הרשמת כי אף שהנאמן בפשיטת רגל הסתפק באותם הליכים במעמד של משיב פורמאלי הוא רשאי גם במעמדו זה לטעון את טענותיו בפני בית משפט שלערעור ככל משיב אחר.

על החלטה זו של כבוד הרשמת הוגש הערעור שבפניי. עיינתי בנימוקים שהועלו בו ולא מצאתי כי הם מגלים עילה כלשהי להתערבות בהחלטה אותה אני מאמצת על נימוקיה.

הערעור נדחה.