בש"א 3703/20 אי.ג'י. טי השכלה בע"מ נ. עמוס ארנסט רולידר

1.

לפניי השגה על החלטת המזכירות לדחות מהמרשם הודעת ערעור מטעם המבקשים על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 8.3.2020 באב"ע 66522-01-20 (להלן: ההחלטה ).

2.

בין הצדדים התנהל הליך בוררות אצל כבוד הבורר עורך הדין רונן קצף. הבורר הגיש לבית המשפט המחוזי אבעיה, לפי פרט טז לתוספת הראשונה לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות ), בה ביקש את הכרעת בית המשפט המחוזי בשאלת סמכותו לדון ולהכריע בתביעה לביטול פסק בוררות חלקי שניתן על-ידו. בית המשפט המחוזי קבע כי הבורר אינו מוסמך לדון בתביעה לביטול פסק בוררות.

3.

המבקשים פנו להגשת ערעור על ההחלטה והמזכירות, כאמור, דחתה את הודעת הערעור מהמרשם. מכאן ההשגה שלפניי. המשיב 1 מתנגד להשגה ואילו המשיב 2, הוא הבורר, השאיר את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט.

4.

לא ראיתי להיעתר להשגה. בפסיקתו של בית משפט זה נקבע כי הדרך להשיג על חוות דעת שנתן בית המשפט המחוזי בשאלה שהביא לפתחו בורר בדרך של אבעיה היא באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור (ראו: רע"א 6886/03 הדרן 2000 שיווק והפצת כרטיסים בע"מ נ' מכבי נתניה כדורגל בע"מ , פ''ד סא(1)406 (2006) (להלן: עניין הדרן ); סמדר אוטולנגי בוררות דין ונוהל 720-716 (מהדורה רביעית, 2005) (להלן: אוטולנגי )). זאת, בין אם מכוח סעיף 38 לחוק הבוררות (עניין הדרן , עמ' 420-419; אוטולנגי , בעמ' 716-717), אשר קיבל פרשנות רחבה בפסיקתו של בית משפט זה, ובכלל זה נקבע כי הוא חל לא רק על החלטות בענייני בוררות המנויים במפורש בחוק הבוררות, אלא גם על "החלטות חיצוניות" לחוק הבוררות שבמרכזן עומדים ענייני בוררות הכפופים להסדר המשפטי המהותי של חוק הבוררות (ראו: ע"א 4886/00 גרוס נ' קידר , פ"ד נז(5) 933 (2003); ע"א 2985/19 א.א. שי אחזקות וייעוץ בע"מ נ' איילון חברה לביטוח בע"מ , פיסקה 4 (6.2.2020), וההפניות שם); ובין אם לפי הוראות סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 הקובעת כי "החלטה אחרת" של בית משפט מחוזי ניתנת לערעור ברשות לבית המשפט העליון (עניין הדרן , בעמ' 420, אוטולנגי , בעמ' 718-717).

5.

אשר על כן, למבקשים לא נתונה זכות ערעור על ההחלטה ובשל כך לא ראיתי להיעתר להשגה.

ההשגה נדחית אפוא. המבקשים יישאו בהוצאות המשיבים בסך של 700 ש"ח.