פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
376/19
לפני:
כבוד הרשמת שרית עבדיאן
המבקשים:
1. עיזבון המנוח אילחננוב מאיס ז"ל
2. עיזבון המנוח אילחננוב ויאצ'יסלב
3. יורשת העיזבון הגב' אילחננוב
אנז'לה
נ ג ד
המשיבה:
איילון חברה לביטוח בע"מ
בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך
החלטה
1.
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 10.6.2018 (ע"א 465691-05-17, כבוד השופטים י' שנלר , ק' ורדי ו- ע' רביד ) (להלן: פסק הדין ).
2.
ואלה בקצרה העובדות הצריכות לענייננו – ביום 2.7.2008 נהרג בנו של המבקש 2 (להלן: המנוח ) כתוצאה משריפה שהתלקחה ברכבו. עזבון המנוח (להלן: המבקש 1 ), אבי המנוח (להלן: המבקש 2 ) ודודתו של המנוח הגישו לבית משפט השלום בהרצליה תביעת פיצויים כנגד איילון חברה לביטוח בע"מ (להלן: המשיבה ) על-פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. בית משפט השלום קיבל את התביעה וקבע כי על המשיבה לשלם למבקש 1 פיצויים (ת"א 49932-12-12, כבוד השופטת ל' רייך ). ערעור שהגישה המשיבה לבית המשפט המחוזי התקבל בגדר פסק הדין, אשר ניתן כאמור ביום 10.6.2018. נקבע, כי המשיבה אינה נדרשת לשלם פיצויים כאמור, וככל שסכומים כלשהם הועברו לידי המבקש 1 הרי שעליו להחזירם לידי המשיבה.
3.
הבקשה שלפניי הוגשה ביום 15.1.2019, היינו כעבור כשבעה חודשים
מהמועד האחרון להגשת ההליך הערעורי. לטענת המבקשים, ביום 6.6.2018, מספר ימים לפני מתן פסק הדין, נפטר המבקש 2 לאחר שעבר טיפולים רפואיים בשל מצב רפואי קשה ביותר. על רקע זה, ביום 21.8.2018, פנה בא-כוח המבקשים, עו"ד רוטמן, מיוזמתו, בבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור לשם היערכות לקבלת נתונים על אודות יורשיו של המבקש 2, ואולם בקשתו נדחתה מן המרשם. עוד נטען, כי בחודש נובמבר 2018 נוצר קשר בין המבקשת 3 לבין עו"ד רוטמן, במסגרתו התברר לאחרון כי ביום 7.10.2018 ניתן צו קיום צוואה ביחס לצוואת המבקש 2 שבמסגרתה ציווה הוא למבקשת 3 את עיזבונו. במסגרת יצירת הקשר, כך נטען, ביקשה המבקשת 3 מעו"ד רוטמן להגיש את בקשת רשות הערעור ומכאן בקשת הארכה הנוכחית. המשיבה מתנגדת לבקשה.
4.
לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ובתשובת המשיבה לבקשה, וחרף נסיבות העניין המצערות העומדות בבסיסה, הגעתי לכלל דעה כי דין הבקשה להידחות. בענייננו, הבקשה להארכת מועד הוגשה בשיהוי ממשי של כשבעה חודשים לאחר חלוף המועד האחרון להגשת ההליך הערעורי. לאחר תקופה כה ממושכת יש ליתן משקל ממשי לעיקרון הסופיות ולאינטרס הציבורי בדבר ניהול יעיל ותקין של המשאבים השיפוטיים, כמו גם לאינטרס ההסתמכות של המשיבה על סופיותו של פסק הדין (ראו, למשל: בש"א 405/18 פלוני נ' קצין תגמולים (31.1.2018); השוו גם: בש"א 171/17 פלוני נ' קצין התגמולים - משרד הבטחון , פסקה 3 (11.8.2017)) . לא למותר להוסיף ולציין כי הפנייה שערכו המבקשים למשיבה בכל הנוגע לכוונתם להגיש הליך ערעורי נעשתה רק ביום 5.12.2018, ובכך יש כדי לחזק את מסקנתי האמורה.
5.
נוכח הנסיבות המיוחדות של המקרה שלפניי, מוכנה הייתי לקבוע כי מניין הימים להגשת בקשת רשות הערעור מטעם המבקשת 3 יחל להיספר ממועד מתן צו הירושה או לחלופין מהמועד בו נודע לה על פסק הדין. ואולם אף אם אצא מנקודת הנחה מקלה כאמור, לא יהיה בכך כדי להועיל למבקשת 3. כפי שצוין בתצהירה של המבקשת 3, היא ידעה על פסק הדין לכל המאוחר בחודש נובמבר (מבלי שהיא מציינת באיזה יום בדיוק באותו חודש). הבקשה אינה מעלה כל "טעם מיוחד" לכך שההליך לא הוגש במהלך התקופה שבין חודש נובמבר, עת נודע למבקשת 3 על פסק הדין, ועד להגשת הבקשה להארכת מועד ביום 15.1.2019. על כך אוסיף כי אף הבקשה שהוגשה באמצעות עו"ד רוטמן ביום 21.8.2018 ואשר נדחתה כאמור מן המרשם, הוגשה על-ידו באיחור לא מבוטל, מבלי שניתן לכך הסבר מבורר.
6.
שיקול נוסף וחשוב שהוביל אותי למסקנה זו הוא סיכויי ההליך. לאחר שעיינתי בפסק הדין, דומני כי סיכוייה של בקשת רשות הערעור אשר מתבקשת הארכת מועד להגשתה אינם נחזים להיות גבוהים, וזאת בהתחשב באמות המידה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" ( ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) , פ"ד לו (3) 123 (1982)).
7.
אשר על כן, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, י"ט באדר ב התשע"ט (26.3.2019).
שרית עבדיאן
ר ש מ ת