פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
377/13
בש"א
723/13
לפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המערערים:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. פלוני
2. פלונית
3. פלונית
4. פלונית
ערעורים על החלטותיהם של כבוד רשמי בית
המשפט ג' שני ול' בנמלך מיום 25.12.12 בבש"א 9266/12 ומיום 20.1.13
בבש"א 723/13
החלטה
לפניי שני ערעורים
על החלטותיהם של רשמי בית משפט זה שיידונו במאוחד: האחד (בש"א 377/13) הוא
ערעור על החלטת כבוד הרשם
ג'
שני
(בש"א 9266/12-א') מיום 25.12.2012
שבה נדחתה בקשתו של המערער להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בחיפה, שבו נדחה ערעורו של המערער והתקבל ערעורם של המשיבים על פסק
דינו של בית משפט השלום (להלן:
ההחלטה
בבקשה להארכת המועד
). הערעור השני (בש"א
723/13), עניינו בהחלטת כבוד הרשמת
ל'
בנמלך
מיום 20.1.2013 שניתנה בבקשה שהגיש
המערער לפטור מתשלום אגרה ועירבון בערעור שהוגש על החלטתו של הרשם.
במסגרת
ההחלטה בבקשה להארכת המועד, קבע הרשם, בין היתר, כי הטענה העיקרית העולה מן הבקשה
היא כי טעה המערער לחשוב שפרק הזמן להגשת ההליך הוא 45 ימים. אלא, שהמערער אינו
מפרט הכיצד סבר כך ואינו מראה כי פעל בשקידה סבירה להגיש את ההליך במועד. יתרה מכך
קבע הרשם כי על פני הדברים ומבלי לקבוע מסמרות, נראה כי סיכוייו של ההליך – הנדון
בבית משפט זה ב"גלגול שלישי" – נמוכים.
המערער,
שלא השלים עם החלטת הרשם, הגיש עליה ערעור, ובצדו בקשה לפטור מהפקדת עירבון
ומתשלום אגרה. בהחלטתה בבקשה זו, קבעה הרשמת כי בשל מהותו של ההליך פטור המערער
מהפקדת עירבון ואולם, בכל הנוגע לתשלום האגרה, נקבע כי המערער לא תמך את בקשתו
בתיעוד הולם על אודות מצבו הכלכלי. לכן, קבעה הרשמת כי המערער יגיש תצהיר משלים
שבו יוצגו הנתונים המפורטים בהחלטתה בתוך 10 ימים, בליווי תיעוד הולם, שאם לא כן
יימחק ההליך ללא כל הודעה נוספת. על החלטה זו הגיש המערער מצדו ערעור נוסף.
דין
הערעורים להידחות. אפתח בערעור על ההחלטה בבקשה להארכת מועד. תנאי בלעדיו-אין
לבחינת בקשה להארכת מועד לפתיחת הליך הוא הוכחת קיומו של טעם מיוחד לכך. בהקשר זה,
נפסק כי טעות שבדין תוכל במקרים מסוימים לחסות בצלו של התנאי ובית המשפט יבחן את
סבירותה של הטעות במישור האובייקטיבי והסובייקטיבי (ראו: תקנה 528 לתקנות סדר הדין
האזרחי, התשמ"ד-1984; בש"ם 6229/11
דון-יחיא נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה חיפה
(טרם פורסם, 10.1.2012)). במקרה שלפניי, מקובלת עליי קביעתו
של הרשם כי המערער לא עמד בנטל הוכחתו של "הטעם המיוחד" הנדרש כאמור. אף
בערעור שלפניי טענותיו של המערער מתמקדות בהליך גופו, וממילא לא נטען אם וכיצד
ניסה לפעול כדי למנוע את טעותו לעניין המועד לפתיחת ההליך הערעורי. עוד אוסיף,
למעלה מן הצורך, כי בנסיבות אלה, על פני הדברים סיכוייו של ההליך אינם נחזים להיות
גבוהים. נוכח כל האמור, איני מוצא מקום להתערב בהחלטתו של הרשם.
דינו
של הערעור על החלטת הרשמת להידחות אף הוא. בהחלטתה, הלכה הרשמת כברת דרך לקראת
המערער והתירה לו להשלים מסמכים ונתונים הנדרשים לבחינת בקשה לפטור מאגרה. לכן,
אין מקום להידרש לערעור בשלב זה, ואם המערער עודנו חפץ בקבלת הפטור מאגרה, עליו
לפעול כאמור בהחלטתה של הרשמת, וזאת בתוך 10 ימים ממועד המצאת פסק דין
זה לידיו.
אשר על כן, הערעורים נדחים.
ניתן היום,
כ"ה בשבט התשע"ג (6.2.2013).
ש ו פ ט