החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 3775/05 ד"ר יגאל וקסמן נ. שלום נרגיס(קטין)

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעורבקשה להארכת המועד להגשת ערעור ברשות לבית המשפט העליון, לאחר הגשת ערעור בזכות בטעות

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון נתן החלטה בבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור, לאחר שהוגש בטעות ערעור בזכות באיחור של שבוע. נקבע כי טעות שבדין אינה עילה אוטומטית להארכה או לאי הארכה, וכי בהיעדר הסתמכות של המשיבים על המועד ניתן לתקן את הפגם בפסיקת הוצאות. המועד הוארך, הערעור נמחק, והמבקשים חויבו בהוצאות.

העובדות

הוגש ערעור בזכות על פסק דין חלקי, בעוד הדין מחייב ערעור ברשות. ההליך הוגש באיחור של שבוע ימים. פסק הדין החלקי לא ניתן במעמד הצדדים, והמשיבים לא טענו להסתמכות על המועד.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך מועד להגשת בקשת רשות ערעור כאשר הוגש ערעור בזכות בטעות שבדין ובאיחור של שבוע?
  2. 2.האם טעות שבדין מהווה טעם מיוחד להארכת מועד להגשת ערעור ברשות?

הלכות

  1. 1

    טעות שבדין אינה בהכרח עילה להארכת המועד, וכל מקרה נבחן על פי נסיבותיו.

    ״העובדה כי המדובר בטעות שבדין אינה בהכרח עילה להארכת המועד כפי שאינה בהכרח עילה לאי הארכת המועד.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    כאשר פסק הדין לא ניתן במעמד הצדדים ואין הסתמכות על המועד, אין מקום לשלול את יכולת ההשגה בפני בית המשפט העליון, והפגם מתוקן בפסיקת הוצאות.

    ״במצב דברים זה, איני סבור כי ראוי הוא לשלול את יכולת ההשגה בפני ערכאה זו והמזור לפגם בהליך מצוי בפסיקת הוצאות מתאימה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • ערעור ברשות
  • ערעור בזכות
  • טעות שבדין
  • טעם מיוחד
  • הוצאות
  • פסק דין חלקי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בש"א

3775/05 - א'

בפני:

כבוד הרשם יגאל מרזל

המבקשים:

1. ד"ר

יגאל וקסמן

2. מכון הדמיה-בית החולים רמת מרפא אסותא מרכזים רפואיים

נ ג ד

המשיבים:

1. שלום נרגיס

(קטין)

2. ציפי נרגיס

3. רונן נרגיס

בקשה להארכת מועד להגשת ערעור

החלטה

1.בפני בקשה להארכת המועד להגשת ערעור ברשות. טענת המבקשים היא כי בשל טעות הוגש ההליך בערעור בזכות (ע"א 3342/05) שעה שהדין מחייב שיהא ערעור ברשות. אכן, אין חולק כי ההליך הוגש לבית-משפט זה באיחור של שבוע ימים. אין גם חולק כי היה על המבקשים להראות "טעם מיוחד" בנדון. העובדה כי המדובר בטעות שבדין אינה בהכרח עילה להארכת המועד כפי שאינה בהכרח עילה לאי הארכת המועד. יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו. במקרה דנן פסק הדין החלקי נשוא ההליך לא ניתן במעמד הצדדים ומכאן שאין המשיבים יכולים לטעון כי הסתמכו על המועד להגשת ההליך. הם אף אינם טוענים להסתמכות מעין זו וספק אם יכלו לעשות כן שעה שערעור בזכות הוגש וידעו המשיבים על אי ההשלמה עם פסק הדין. במצב דברים זה, איני סבור כי ראוי הוא לשלול את יכולת ההשגה בפני ערכאה זו והמזור לפגם בהליך מצוי בפסיקת הוצאות מתאימה.

2.התוצאה היא כי המועד מוארך. הערעור שהוגש (ע"א 3342/05) ימחק ותחתיו יגישו המבקשים רשות ערעור, תוך 15 ימים מעת ההמצאה. כן ישאו המבקשים בהוצאות המשיבים בסך 2,500 ₪. סכום זה ישא ריבית והצמדה כחוק מיום החלטתי זו ועד לתשלום בפועל.

ניתנה היום, כ"ה

בניסן התשס"ה (4.5.2005).

יגאל מרזל

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1טעות שבדין אינה בהכרח עילה להארכת המועד, וכל מקרה נבחן על פי נסיבותיו.
  2. 2כאשר פסק הדין לא ניתן במעמד הצדדים ואין הסתמכות על המועד, אין מקום לשלול את יכולת ההשגה בפני בית המשפט העליון, והפגם מתוקן בפסיקת הוצאות.