בש"א 3828-23בש"א 3828-23

1.לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), להעברת מקום הדיון בת"א 3584-03-23 מבית משפט השלום בראשון לציון לבית משפט השלום בבת ים. מדובר בתביעת שיבוב שהגישה המשיבה 1 (להלן: המשיבה) נגד המבקשת והמשיבה 2, בגין נזקים שלפי הנטען נגרמו למבוטחתה עקב אירוע שריפה.

2.בבקשה נטען כי תביעה זהה שהגישה המשיבה נדונה בעבר בבית משפט השלום בבת ים (השופט ע' סומך, ת"א 70977-03-19) (להלן: התביעה הראשונה), וזאת לאחר שהועברה ביוזמת בית המשפט מבית משפט השלום בתל אביב-יפו, אליו הוגשה מלכתחילה. ביום 23.11.2020 המליץ השופט ע' סומך למשיבה שלא להמשיך ולנהל את התביעה, ומשלא נמסרה עמדת המשיבה להמלצתו, חרף ארכה שניתנה לשם כך, הורה ביום 30.12.2020 על מחיקתה מחוסר מעש.

ביום 2.3.2023 הגישה המשיבה את התביעה מושא הבקשה שלפניי לבית משפט השלום בראשון לציון.

3.המבקשת טוענת כי המשיבה נהגה בחוסר תום לב בכך שהגישה את התביעה השנייה לפורום אחר מזה שדן בתביעה הראשונה. לעמדתה, המשיבה נוקטת ב"פורום שופינג" ומנסה לערוך "מקצה שיפורים" לתביעתה, לאחר שהמותב שדן בתביעה הראשונה המליץ לה שלא להמשיך ולנהלה. עוד טוענת המבקשת כי העברת הדיון לבית משפט השלום בבת ים, על מנת שתידון לפני השופט ע' סומך, תקדם יעילות דיונית ותחסוך בזמן שיפוטי, לנוכח היכרותו עם כתבי הטענות וחוות דעת המומחים שהוגשו בתביעה הראשונה.

4.בבקשה נמסר כי המשיבה 2 מסכימה לבקשה. בתגובתה מיום 28.5.2023 הודיעה המשיבה כי היא מתנגדת לבקשה. לטענתה, התביעה הוגשה לבית משפט השלום בראשון לציון כיוון שלו נתונה הסמכות המקומית לדון בה, ובשים לב למקום מושבה של המבקשת. כן נטען כי אין זיקה הקושרת את התביעה לבית משפט השלום בבת ים, וכי התביעה הראשונה הוגשה לבית משפט השלום בתל אביב-יפו אך בשל שגגה.

5.לאחר עיון, לא ראיתי להיעתר לבקשה.

כידוע, המבחן להעברת הדיון מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט הוא מבחן מאזן הנוחות של הצדדים להליך. כדי להצדיק העברת הדיון מבית משפט אחד למשנהו, על מבקש ההעברה מוטל הנטל להראות כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת העברת מקום הדיון.

בענייננו, סבורני כי המבקשת לא עמדה בנטל זה. ראשית, אירוע השריפה מושא התביעה נעדר זיקות מהותיות לבית משפט השלום בבת ים. כמו כן, בשים לב לחלוף הזמן של למעלה משנתיים ממועד מחיקת התביעה הראשונה ועד להגשת התביעה מושא הבקשה דנן, לא שוכנעתי כי העברת הדיון תקדם יעילות דיונית לנוכח היכרותו של בית משפט השלום בבת ים את התיק.

לא מצאתי אף בטענתה של המבקשת ל"פורום שופינג", כדי להצדיק את העברת מקום הדיון. ככלל, הבחירה בפורום ההתדיינות נתונה לתובע, בכפוף לכללי הסמכות המקומית. בעלי דין זכאים לעשות שימוש בכללי סדר הדין באופן שמיטיב עימם, ולא כל שימוש בזכות דיונית עולה כדי חוסר תום לב המצדיק התערבות שיפוטית (ראו: בש"א 1715/16 סופר פארם (ישראל) בע"מ נ' מלכה, פסקה 3 (12.4.2016)). אכן, במקרים מסוימים בהם התנהלה בעבר תובענה לפני בית משפט אחד, ובסמוך לאחר מחיקתה מוגשת תובענה זהה לבית משפט אחר – עלול להתעורר חשש לקיומם של שיקולים בלתי ראויים בבחירת הפורום אליו הוגשה התובענה השנייה, כגון בחירה של בית משפט או שופט (ראו: בש"א 4911/14 דנישבסקי נ' ש.שלמה רכב בע"מ, פסקה 4 (27.7.2014); בש"א 2629/23 המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול) נ' פלוני, פסקה 6 (30.4.2023)). ואולם בענייננו, לא הונחה תשתית מספקת לחשש האמור, בשים לב לטיב ההתדיינות, לחלוף הזמן מאז נמחקה התביעה הראשונה, ולטעם שהציגה המשיבה להגשת תביעתה הנוכחית בבית משפט השלום בראשון לציון.

6.הבקשה נדחית אפוא.