בש"א 383/06 שמואל הרטשטיין נ. כלל חברה לביטוח בע''מ

1.בפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור ובקשת רשות ערעור על שתי החלטות של בית משפט קמא. ההחלטה הראשונה היא פסק דין מיום 30.5.05 , אשר במסגרתה נדחתה תובענה של המבקש למתן סעד הצהרתי לפיו על המשיבה לקיים הסכם בדבר תשלומי פנסיית נכות והוא חויב בהוצאות משפט. ההחלטה השניה נתנה ביום 30.9.05 , ובמסגרתה דחה בית המשפט בקשה להבהרת פסק דינו הנ"ל מיום 30.5.06.הבקשה שבפני הוגשה ביום 11.1.06 .

2.הארכת מועד להגשת הליך הקבוע בחיקוק טעון "טעם מיוחד" (סעיף 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984). מעיון בבקשה מעלה כי המבקש מציג שלל טענות בנוגע להחלטות הנ"ל, אולם לא ניתן במסגרתה טעם כלשהו, ובודאי לא טעם מיוחד, להארכת מועד. האיחור בהגשת ההליכים הוא ניכר. המבקש אינו מבהיר מתי הומצאו לו החלטות בית המשפט קמא. על פי האמור בתגובת המשיבה, פסק הדין מיום 30.5.05 התקבל על ידי המשיב לכל המאוחר ביום 8.8.05 שכן במועד זה התקבל במשרדה העתק מפניית המבקש לבית המשפט קמא, וההחלטה מיום 30.9.05 התקבלה לכל המאוחר ביום 1.11.05 שכן במועד זה פנה לבית המשפט קמא והשיג על החלטה זו. במצב דברים זה, הרי גם אם אניח לצורך הדיון שבפני ומבלי לפסוק בדבר, כי אף ההחלטה השנייה נתונה לערעור בזכות, הרי שעל המבקש היה להגיש הליכים אלה עד ליום 15.10.05 ו-15.12.05 בהתאמה. מכאן, שהבקשה שבפני הוגשה באיחור ניכר. זאת ועוד, עיון בהחלטות בית משפט קמא ובטענות המבקש מעלה כי, על פני הדברים, סיכויי ההליך קלושים. בית המשפט קמא דחה את תובענתו של המבקש, בין היתר, לאור פסק דין חלוט הקיים בעניין הנדון. באשר לבקשה להבהרה לעניין הוצאות שנפסקו, הרי שעיון בפסק דינו של בית המשפט מעלה שלא היתה בו כל אי בהירות הטעונה הבהרה. נוכח כלל נסיבות העניין, דין הבקשה להידחות.