החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 3842/05 מוטל קוגן נ. רשות הפיתוח

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת ערעורבקשה להארכת מועד להגשת ערעור

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון קיבל בקשה להארכת מועד להגשת ערעור שהוגשה באיחור של יום אחד, בשל מחלה של בא כוח המבקש. נקבע כי נדרש טעם מיוחד גם לאיחור קצר, אך בנסיבות של איחור זניח, פסק דין שניתן שלא במעמד הצדדים ואי-גרימת נזק לצד שכנגד, יש להאריך את המועד. המבקש חויב בהוצאות של 1,000 ש"ח לטובת המשיב המתנגד.

העובדות

פסק הדין ניתן שלא במעמד הצדדים ביום 27.2.05. הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור הוגשה ביום 18.4.05, באיחור של יום אחד. האיחור נבע ממחלה של בא כוח המבקש. המשיב מס' 2 התנגד לבקשה בטענה שאין טעם מיוחד.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך מועד להגשת ערעור באיחור של יום אחד בשל מחלה של בא כוח המבקש?

הלכות

  1. 1

    נדרש טעם מיוחד גם לאיחור בן יום אחד בהגשת בקשה להארכת מועד לערעור.

    ״נדרש אמנם "טעם מיוחד" גם לאיחור בן יום אחד.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    באיחור קצר ביותר שלא נגרם בשלו נזק לצד שכנגד, כאשר פסק הדין ניתן שלא במעמד הצדדים, יש להאריך את המועד ולפסוק הוצאות לזכות המשיב המתנגד.

    ״המדובר באיחור קצר ביותר, בלא שנגרם נזק לצד שכנגד שלא יכול היה להסתמך על מועד ההמצאה שכן פסק הדין ניתן שלא במעמד הצדדים.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • טעם מיוחד
  • איחור
  • ערעור
  • מחלה של בא כוח
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בש"א

3842/05

בפני:

כבוד הרשם יגאל מרזל

המבקש:

מוטל קוגן

נ ג ד

המשיבים:

1. רשות

הפיתוח

2. רפאל גלזר

בקשה להארכת מועד להגשת ערעור

החלטה

1.בפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור. הבקשה הוגשה ביום 18.4.05. פסק הדין ניתן שלא במעמד הצדדים ביום 27.2.05. האיחור בבקשה – של יום אחד – נבע ממחלה של בא כוח המבקש. משיב מס' 1 השאיר הבקשה לשיקול דעת בית המשפט. משיב מס' 2 התנגד לה שכן אין באיחור "טעם מיוחד" שעה שלא נומקה פשר המחלה ולא הוכח כי לא ניתן היה להגיש ההליך במועד על ידי בא כוח אחר.

2.לאחר עיון בחומר שבפני באתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל. נדרש אמנם "טעם מיוחד" גם לאיחור בן יום אחד. כמו-כן, אין בפני מידע אודות אופי המחלה והיותה גורם מספיק לעיכוב. יחד עם זאת, המדובר באיחור קצר ביותר, בלא שנגרם נזק לצד שכנגד שלא יכול היה להסתמך על מועד ההמצאה שכן פסק הדין ניתן שלא במעמד הצדדים. במצב דברים זה המזור לטענת המשיב מס' 2 הינו בהארכת המועד תוך פסיקת הוצאות לזכותו. אשר על כן המועד מוארך והמבקש ישא בהוצאות המשיב מס' 2 בסך כולל של 1,000 ש"ח. סכום זה ישא ריבית ריבית והצמדה כדין מיום החלטתי זו ועד התשלום בפועל.

ניתנה היום כ"ב באייר תשס"ה (31.5.05).

יגאל מרזל, שופט

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1נדרש טעם מיוחד גם לאיחור בן יום אחד בהגשת בקשה להארכת מועד לערעור.
  2. 2באיחור קצר ביותר שלא נגרם בשלו נזק לצד שכנגד, כאשר פסק הדין ניתן שלא במעמד הצדדים, יש להאריך את המועד ולפסוק הוצאות לזכות המשיב המתנגד.