פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"א
3850/99
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
המ
בקשות
:
1. איילון חברה לביטוח בע"מ
2.
אבנר - איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ
נגד
המשיבים
:
1.
בת אל פורטל
2.
אברהם פורטל
3.
תחיה פורטל
4.
יצחק יוסף פורטל
5.
יהודית פורטל
בקשה
להעברת מקום הדיון בת.א. 896/98
מבית
המשפט המחוזי בחיפה ואיחודו עם
תיק
ת.א. 1562/96 מבית משפט המחוזי
בירושלים
בשם
המבקשות: עו"ד ג' ראובינוף
בשם
המשיבים: עו"ד ע' חרל"פ
החלטה
בקשה להעברת מקום הדיון בת.א. (חי') 896/98 מבית המשפט המחוזי בחיפה לבית המשפט המחוזי בירושלים ולאיחוד תיק זה עם ת.א. (י-ם) 1562/96.
1.המשיבים הגישו ביום 27.8.96 תביעה לפיצויים כנגד המבקשות בבית המשפט המחוזי בירושלים, כיורשיו וכתלויו של המנוח שמעון פורטל ז"ל, אשר מצא את מותו בתאונת דרכים, בה היו מעורבים גם המשיבים. בתביעה נכתב כי היא איננה מתייחסת לנזקי הגוף שנגרמו למשיבים בתאונה. ביום 20.7.98 הגישו המשיבים תביעה נוספת כנגד המבקשות, לבית המשפט המחוזי בחיפה, בגין נזקי הגוף שנגרמו להם בתאונת הדרכים.
2.המבקשות מבקשות להעביר את הדיון בתביעה שהוגשה בבית המשפט המחוזי בחיפה לבית המשפט המחוזי בירושלים, ולאחד את הדיון בשני התיקים. בבקשתן הן מציינות, כי בבית המשפט המחוזי בירושלים כבר נערכו מספר דיונים מקדמיים, ושלוש ישיבות הוכחות, במסגרתן נשמעו עדי המשיבים. עוד מציינות המבקשות, כי שתי התביעות עוסקות במסכת עובדתית אחת, שכן מדובר באותה תאונה ובאותם תובעים; כי הנזקים בגינם נתבע הפיצוי חופפים בחלקם, והדבר עלול להביא לכפל פיצוי למשיבים; כי הנושאים עליהם העידו העדים שכבר העידו בדיון המתנהל בירושלים רלוונטים לשתי התביעות; כי תהיה טרחה רבה בהזמנת העדים הרבים הנדרשים להעיד בתביעה שבחיפה - לבית המשפט בחיפה; כי המשיבים עצמם מתגוררים בישוב בית אל, הסמוך לירושלים; כי התאונה ארעה בכביש קרוב לירושלים והיא נחקרה על ידי משטרת מרחב יהודה; כי באי כח הצדדים שוכנים באזור ירושלים והמרכז, והעדים מטעם הצדדים שוכנים באזור המרכז; וכי השופט שדן בתביעה שהוגשה בירושלים בקיא ברזי התיק.
3.המשיבים בתגובתם מציינים בראשית את השיהוי שבהגשת הבקשה, וזאת בשל הגשתה כמעט שנה לאחר הגשת התביעה בבית המשפט המחוזי בחיפה, ואך כשבועיים לפני המועד שנקבע לקדם המשפט הראשון בבית המשפט בחיפה - 23.6.99 (שכפי הנראה כבר נערך). לטענתם, העברת התיק היום תגרום לעיכוב של מספר חודשים, וזאת בנוסף לתקופת המתנה שעברה עליהם לקראת הדיון בבית המשפט בחיפה. לגוף הענין טוענים המשיבים כי מדובר בשתי תביעות שונות לחלוטין, כאשר האחת עוסקת בהשתכרותו של המנוח והאחרת עוסקת בנזקי הגוף שנגרמו למשיבים, ובה נדרש להוכיח בעיקר ענינים שברפואה, ביחס לכל משיב בנפרד, ובה גם מדובר בדרכי הוכחה, עדויות, ראיות ושאלות שונות לגמרי מהתביעה הראשונה. לטענתם, פרט לתאונה עצמה - שעצם קיומה ונסיבותיה אינם שנויים במחלוקת - אין כל דמיון בין שתי התביעות. לבסוף טוענים המשיבים כי עיקר העדויות בבית המשפט בחיפה יהיו של המשיבים עצמם ושל מומחים הפרושים בכל הארץ, וכי בעצם הגשת התביעה בחיפה הם גילו דעתם כי מקום זה נוח להם יותר.
4.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המשיבים ובחומר שלפני, נחה דעתי כי דין הבקשה להדחות. ראשית, הבקשה הוגשה זמן רב לאחר הגשת התביעה בבית המשפט המחוזי בחיפה, וזמן קצר לפני המועד שנקבע לדיון בה. לשיהוי רב זה לא ניתן כל הסבר. טעם זה מצדיק כשלעצמו דחית הבקשה (וראו י. זוסמן ""סדרי הדין האזרחי" (מהדורה שביעית) בעמ' 88). שנית, גם לגופו של ענין לא שוכנעתי כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים, וממילא גם לא שוכנעתי כי קיימים טעמים ממשיים כבדי משקל המצדיקים העתרות לבקשה (ראה זוסמן, שם). מקובלות עלי בענין זה טענות המשיבים, לפיהן למעט עצם קרות התאונה ונסיבותיה (שכשלעצמן אינן שנויות במחלוקת), מדובר בשתי תביעות שונות, העוסקות בראשי נזק שונים, והדורשות הבאת ראיות שונות, אשר זיקתן לאזור ירושלים אינה חזקה באופן משמעותי מזיקתן לאזור חיפה. מטעמים אלה, דין הבקשה להדחות.
הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ' בתמוז התשנ"ט (4.7.99).
ה
נ ש י א
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
99038500.
A02
/דז/