בש"א 3936/04 יחזקאל אלישיב נ. פז חברת נפט בע'מ

1.המבקשים הגישו ערעור אזרחי לבית משפט זה. נמסרה להם הודעה על חובת הפקדת עירבון. הם ביקשו כי העירבון שנקבע יוחלף בערובה אחרת. בקשה זו נדחתה. נקצב מועד להפקדת העירבון. משלא הופקד כאמור, נדחה ההליך.

2.המבקשים חפצו להגיש ערעור על החלטת הרשם בעניין העירבון. דא עקא, שהמועד להגשת ערעור מעין זה חלף ועל כן ביקשו בקשה להארכת המועד. בהחלטת כבוד הרשמת מאק-קלמנוביץ' מיום 29.2.04, נדחתה הבקשה תוך קביעה כי לא היה טעם מיוחד באיחור המבקשים. המבקשים ביקשו לערער על החלטה זו, או להשיג על ההחלטה שניתנה. מסתבר, כי אף בהגשת ערעור (או השגה זו) אחרו את המועד. כבוד הרשם ע' שחם החליט ביום 2.6.04 לדחות בקשה זו תוך חיוב המבקשים בהוצאות וזאת בהיעדר הסבר לאיחור הניכר (חמישים ימים) למן ההחלטה מיום 29.2.04. כמו-כן, ביום 6.7.04 נדונה על ידי כבוד הרשם שחם בקשה לעיון חוזר בהחלטתו והוחלט בה כי בהיעדר שינוי מהותי בנסיבות או עילה בנימוקים שהוגשו, דינה להידחות.

3.בפני בקשה נוספת "לעיון חוזר" מטעם המבקשים (מיום 23.5.04) בבקשה זו שבים המבקשים וטוענים כי מן הדין והצדק לתת להם לקיים את הערעור האזרחי שהגישו, להפקיד תחליף לערובה או לערער על ההחלטות שניתנו בעניינם על ידי כבוד הרשמים. בין היתר נטען כי המבקש מצוי בעומסים מיוחדים בשל מחלתה של אשתו.

4.עיינתי בחומר שבפני ובבקשות שצורפו לו וכן בהחלטות הקודמות שניתנו בתיקים השונים הקשורים לע"א 8279/03. נחה דעתי כי אין בידי לשנות מן ההחלטות שניתנו בעניינם של המבקשים. על מנת לפשט את "הסבך" שנוצר בתיק זה יצויין כי למעשה מדובר בשתי החלטות מרכזיות: האחת , ההחלטה בעניין הפקדת העירבון. על החלטה זו טרם הוגש ערעור כדין ואין בידי לשנותה לא מעיקרה – בהיעדר טיעון על שינוי נסיבות או פגם המצדיק ביטולה בהיעדר ערעור – ובוודאי שלא בערעור עליה, שדרכו להיות מוגש ולידון בפני שופט של בית משפט זה. השנייה , שאלת הארכת המועד להגשת הערעור האמור. אין חולק כי זו השאלה המרכזית שבפני ובמסגרתה גם מתבקש העיון מחודש. בעניין זה, שוכנעתי כי אין מקום לעיון מחודש בהחלטות שניתנו על דרך של מתן ארכה למבקשים. אמת, יתכן ומצבם של המבקשים אינו פשוט, והמסמך הרפואי שצורף מהווה עדות נוספת לכך. אולם בכך לא סגי. השאלה היא אם היה טעם מבורר לאיחור. טעם כזה לא נמצא – על פי המבחנים הקבועים בדין בענייני הארכת מועד – והטיעונים השונים שהוגשו בבקשות לעיון חוזר לא מביאים לשינוי במסקנה זו. גם אם טעות בידי במסקנה זו, הרי שנוכח העובדה כי חלפה למעלה משנה ומחצה מאז ההחלטה בעניין הפקדת העירבון ודחיית הערעור, הרי שבמאזן הכולל את זכותו של הצד שכנגד לא להיות מוטרד, והעובדה כי תיק זה מגיע אלי לבקשה שלישית לעיון מחדש, ברי כי יש לדחות בקשה זו וכך אני מורה.