בש"א 3960/00 אשר קולר נ. קצין התגמולים

בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' סגן הנשיא ח' פורת) מיום 20.3.00. הבקשה הוגשה ביום 1.6.00.

1.המבקש טוען, כי לאחר מתן פסק הדין האמור נתגלעו חילוקי דעות בינו לבין עורך דינו ולפיכך נותר נטול ייצוג. ביום 11.4.00 פנה המבקש במכתב לבית המשפט המחוזי ובו ביקש "הבהרה" לפסק הדין. ב- 30.4.00 הושב לו המכתב ונאמר לו כי עליו לפתוח תיק בש"א. המבקש עשה כן רק ביום 18.5.00. ביום 21.5.00 נשלחה לו החלטת בית המשפט, לפיה "אין לי מה להוסיף על הכתוב בפסה"ד ואין סמכות להזקק לבקשת המבקש.". ביום 30.5.00 ניסה המבקש להגיש ערעור על פסק הדין מיום 20.3.00 וביום 1.6.00 הוגשה הבקשה שבפני. לטענת המבקש פעל בתום לב וברציפות, בהתחשב בעובדה שבמהלך התקופה חלו חג הפסח ויום העצמאות והוא החל בעבודתו במקום עבודה חדש.

2.המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, העובדה שהמבקש אינו עורך דין, שחדל מייצוג על ידי עורך דינו הקודם ושלא פנה לקבלת יעוץ משפטי חלופי, אינה מקימה טעם מיוחד להארכת מועד. מה גם שעל פני הדברים סיכויי בקשת רשות הערעור הם קלושים - בהתחשב במדיניות בית המשפט העליון בכל הנוגע לבקשות רשות ערעור שני ולעובדה שהמדובר בערעור לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט1959- - ערעור המוגבל עוד בשלב הדיון בבית המשפט המחוזי לנקודה משפטית בלבד.

3.הדין עם המשיב. כבר נפסק לא פעם כי טעות משפטית באשר לנקיטת ההליך הראוי אינה מהווה טעם מיוחד להארכת מועד (וראו: ב"ש 576/86 הורביץ נגד הורביץ , לא פורסם; ע"א 3329/92 תעל נ' לוחות ישראל , לא פורסם; י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995, בעריכת ד"ר ש. לוין ) עמ' 891). גם חילופי עורך דין ואף היעדר ייצוג אינם מקימים טעם כאמור (בש"א 2901/99 דניאלי מיכאל נ' דניאלי אסתר , לא פורסם; ב"ש 864/86 וינברגר נ' המפלגה הדתית הלאומית הפועל המזרחי , לא פורסם; בש"א 1820/99 סלמה פורטונה

נ' נרקיסי ראשל בע"מ , לא פורסם). המבקש השתהה כחודש בהגשת בקשת רשות הערעור. כמחצית מתקופת האיחור נובעת מכך שמשך למעלה משבועיים לא נקט המבקש הליך כלשהו - בין פנייה לבית המשפט המחוזי ובין פניה לבית המשפט העליון. אין בטענותיו כל הסבר העולה כדי "טעם מיוחד" לו הוא נזקק נוכח הוראות תקנה 528 לתקנות סדר הדיון האזרחי, התשמ"ד1984-.

הבקשה להארכת מועד נדחית איפוא.