בש"א 3967/04 ישראל קלצ'בסקי נ. חברת בניני קסטנברג בע"מ

זהו ערעור על החלטתה של כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ, במסגרתה נדחתה בקשת המערער לעיון חוזר בהחלטתו של כבוד הרשם ע' שחם מיום 30.3.2004.

ביום 12.2.2004, דחה בית המשפט המחוזי את בקשתו של המערער לעיכוב ביצוע של פינוי דירה. ביום 23.3.2004, הגיש המערער בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה האמורה. בבקשתו ציין כי באת-כוחו מונתה לו, מטעם לשכת הסיוע המשפטי, רק ביום 15.2.2004 וכי האיחור בהגשת בקשת רשות הערעור נבע מטעות שבדין – באת-כוחו של המערער סברה כי נתונים לה 45 ימים להגשת בקשת רשות הערעור. כבוד הרשם ע' שחם דחה את הבקשה להארכת מועד משום שסבר כי הבקשה אינה מגלה טעם מיוחד למתן ארכה. כבוד הרשם ציין כי מינויה של באת-כוח למבקש אינו מהווה, בנסיבות העניין, טעם למתן ארכה הואיל ולא הוברר כיצד גרם המינוי האמור, שנעשה שלושה ימים בלבד לאחר שניתנה החלטתו של בית המשפט המחוזי, לאיחור בהגשת בקשת רשות הערעור. גם את הטענה בדבר טעות במניין הימים דחה כבוד הרשם, בציינו כי המדובר בטעות הנוגעת לדין מושרש בהיר וידוע – טעות שאינה מהווה טעם מיוחד למתן הארכת מועד. כבוד הרשם הוסיף כי מפרוטוקול דיון, שנערך ביום 16.3.2004, עולה כי באותו מועד הייתה באת כוחו של המבקש מודעת לכך שחלף המועד להגשת בקשת רשות ערעור בעניינו של המערער. מאותו יום ועד להגשת הבקשה להארכת מועד חלפו שבעה ימים. כבוד הרשם קבע כי דרך פעולה זו אינה מלמדת על שקידה סבירה מזערית, הנדרשת מבעל דין המבקש הארכת מועד שנקבע בחיקוק.

יומיים לאחר שניתנה החלטתו של כבוד הרשם, וככל הנראה בטרם נודע למערער על ההחלטה האמורה, הגיש המערער בקשה לתיקון טעות בבקשתו להארכת מועד. בבקשתו החדשה ציין המערער כי נפלה טעות בתאריך מינוי באת-כוחו, כפי שהופיע בבקשה להארכת מועד, וכי למעשה באת-כוחו מונתה רק ביום 15. 3 .2004. כבוד הרשם קבע כי משניתנה החלטתו בבקשה להארכת מועד יש לראות בבקשת המערער בקשה לעיון חוזר בהחלטתו והעביר את התיק לטיפולה של כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ. בהחלטתה מיום 7.4.2004, דחתה כבוד הרשמת את הבקשה לעיון חוזר בקובעה כי הנימוקים שעמדו ביסוד החלטתו של כבוד הרשם ע' שחם עומדים בעינם. כנגד החלטה זו הוגש הערעור שבפני. לאחר שהוגש הערעור הגיש המערער גם בקשה לעיכוב ביצוע פינויו מדירת מגוריו.

המערער טוען כי שגתה כבוד הרשמת משדחתה את בקשתו לעיון חוזר, תוך שהוא מדגיש כי באת-כוחו מונתה רק ביום 15.3.2004. הוא סבור כי אינטרס הצדק מחייב גמישות בהחלת כללי סדר הדין על עניינו וקבלת בקשתו למתן הארכת מועד.

דין הערעור להידחות. מקובלת עלי מסקנתה של כבוד הרשמת כי הנימוקים שעמדו ביסוד החלטתו של כבוד הרשם שחם נותרו בעינם גם לאור התיקון שביקש המערער לעשות בבקשתו להארכת מועד. משהיה המערער מודע לאיחור שבהגשת בקשת רשות ערעור שבעה ימים, לכל הפחות, בטרם הגיש בקשתו למתן הארכת מועד, היה עליו למהר ולפנות לבית משפט זה. למצער, היה על המערער ליתן הסבר להתמהמהותו. משלא עשה כן, לא ניתן לסייע בידו כעת.

משנדחה הערעור מתייתרת ממילא, ועל כן נדחית, גם בקשתו של המערער לעיכוב ביצוע.

כאמור, הערעור נדחה. משלא נתבקשה תגובה אין צו להוצאות.