בש"א 3998/11 עזבון המנוחה נעמה עלי אחמד אלמגארי ואח' נ. מדינת ישראל - משר

לפניי שתי בקשות לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ), להעברת מקום דיון בכ-130 תביעות מבתי משפט שונים ברחבי הארץ לבתי המשפט השונים בבאר-שבע.

1.

עניינן של הבקשות שלפניי בתביעות שונות שהוגשו בשם תושבי עזה לקבלת פיצויים בגין נזקים שונים שנגרמו להם וליקיריהם, על-פי הנטען, במהלך פעילות כוחות צה"ל במבצע "עופרת יצוקה". תביעות אלה, כ-130 במספר, נערכו כולן על-ידי בא-כוחם של המבקשים בבש"א 3998/11 והוגשו באמצעותו לשורה של בתי משפט השלום והמחוזי ברחבי הארץ: החל מנצרת, עכו, חיפה וחדרה, דרך הרצליה ורמלה, וכלה בירושלים.

2.

ראשונה הוגשה הבקשה מטעם המבקשים בבש"א 3998/11 להעברת מקום דיון ב-26 תביעות מבתי המשפט המחוזיים בנצרת ובחיפה לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע. לשיטת המבקשים, זיקותיהן של התביעות הן לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, בעיקר בשל קרבתו לרצועת עזה – מקום התרחשות מבצע "עופרת יצוקה" ומקום מגוריהם של התובעים ועדיהם. המבקשים מציינים כי הם מודעים לכך שבעת הנוכחית הכניסה מעזה לישראל אסורה, למעט במקרים הומניטאריים דחופים, אולם לשיטתם עדיין קיימת אפשרות כי תותר כניסתם וכניסת עדיהם לשטחי ישראל. ככל שהיתר כאמור יינתן, העברת הדיון לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע תסייע לשיטתם לייעול ההליך ותקטין את עלויות ההתדיינות. יוער, כי בבקשה זו לא צוין כי מלבד 26 התביעות שנכרכו בבש"א 3998/11 הוגשו עוד עשרות תביעות נוספות לבתי משפט אחרים.

3.

בעקבות בקשה זו, ובתגובה לה, הגישה המדינה בקשה מרוכזת להעברת מקום דיון ב-101 תביעות נוספות, מתוך מטרה לרכז את הדיון בהן בבתי המשפט הרלוונטיים בעיר באר-שבע (בש"א 4241/11). המדינה סבורה גם היא כי הזיקות המהותיות בתביעות המדוברות הן לבתי המשפט במחוז דרום וכי מאזן הנוחות שבין הצדדים נוטה לטובת העברת מקום הדיון למחוז זה. בין יתר נימוקיה, המדינה מציינת כי מרבית עדיה מצויים במחוז הדרום וכי בתי המשפט שם סמוכים לרצועת עזה, עובדה שעתידה להקל על ניהול הדיון. עוד נטען, כי בשל קווי הדמיון בין התביעות ישנה חשיבות רבה בבירורן בפני בית משפט אחד, על פני המצב הנוכחי בו התביעות מתבררות במספר בתי משפט שונים.

4.

משנתברר מספרן הרב של התביעות שהעברתן מתבקשת, ניתנה החלטתי בה נתבקשו הצדדים לגבש ביניהם הסדר דיוני הולם לבירור התביעות. בהחלטתי מיום 21.6.2011 הבהרתי כי לא ניתן להגיש בקשות מרוכזות, כפי שהגישו הצדדים, ואף לא ניתן להעמיס על בית משפט אחד כמות תביעות שכזו. לפיכך, נתבקשו הצדדים לגבש מתווה דיוני אחר שייתן ביטוי לאופיין המיוחד של התביעות מחד גיסא, ולצורך לייעל את בירורן מאידך גיסא. ביום 20.9.2011 הגישו הצדדים הודעה מוסכמת ובמסגרתה ביקשו לתת תוקף של החלטה להסדר הדיוני שגיבשו, לפיו מספר ההליכים שיועברו לבית משפט השלום והמחוזי במחוז הדרום יעמוד על 50 בלבד. תגובת הצדדים לצמצום מספר התיקים המועברים אין בה הסדר דיוני אלא צמצום היקף הבקשה. לפיכך, הוריתי על קיום דיון תזכורת בבקשות.

ביום 14.11.2011 נערך הדיון האמור, ובמהלכו הצעתי לצדדים לגבש הסדר דיוני כללי, שיאפשר בידם לדון במרוכז בשאלות המשפטיות העקרוניות המשותפות, תוך הותרת ההכרעה הקונקרטית בכל תיק ותיק בידי בית המשפט אליו הוא הוגש. בסופו של הדיון, ועל אף שהמדינה קיבלה על עצמה את ההצעה הנ"ל, עמד בא-כוח המבקשים בבש"א 3998/11 על העברתן המרוכזת של התביעות לבאר-שבע.

5.

במצב דברים זה, דין הבקשות להידחות. הבקשות שלפניי אינן מגלות כל עילה להעברת מקום דיון לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט, וספק אם היה כלל מקום להגשתן במתכונת בה הוגשו. כפי שציינו הצדדים עצמם, הן בכתב והן בעל-פה, האפשרות בה תותר כניסתם של התובעים ועדיהם משטח רצועת עזה לישראל, בעת הזאת, אינה מעשית. על כן, ברי כי אין כל נפקות לקרבה הגיאוגרפית היחסית בין רצועת עזה לבין בתי המשפט בבאר-שבע ובמחוז הדרום. אף ברור כי אין בקרבה האמורה כדי לבסס זיקה מהותית המצדיקה העברת מקום דיון, ובוודאי שאין בכוחה להטות את מאזן הנוחות שבין הצדדים, או אף לסייע בניהולן היעיל והראוי של התביעות.

נהפוך הוא; העברה מרוכזת של עשרות תביעות ממספר בתי משפט שונים לבית משפט אחד אינה סבירה ואינה עולה בקנה אחד עם תכליתו של סעיף 78 לחוק בתי המשפט. יש בה כדי להכביד הכבדה יתרה, ומיותרת, על בתי המשפט בבאר-שבע. היא אף עתידה להזיק לתובעים, שכן יומן בית המשפט אינו ערוך לקלוט וליתן מענה להעברה מרוכזת זו של עשרות תיקים מבית משפט אחד למשנהו. אף אין בידי לקבל את הטענה כי מרבית עדיה של המדינה מצויים במחוז הדרום, וכי ניהול התביעות בבאר-שבע יסייע בייעול הדיון. ראשית, טענה זו לא נתמכה בנתונים, ושנית, יש להניח כי החיילים ששירתו במבצע "עופרת יצוקה" לפני כשלוש שנים, לא נותרו עוד מרוכזים באזור הדרום. לבסוף יוער, כי התובעים הם שבחרו לפזר את תביעותיהם בין בתי משפט שונים, ומשבחרו כפי שבחרו – לא בנקל תינתן בידם האפשרות להעביר את מקום הדיון בתביעותיהם מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט.

עם זאת, אשוב ואדגיש כי טוב יעשו הצדדים אם ישובו להידבר ביניהם לשם גיבוש הסדר דיוני לבירורן היעיל והראוי של התביעות, שייתן ביטוי לאופיין המיוחד והמשותף של התביעות הנזיקיות. התביעות המדוברות חולקות טענות משפטיות עקרוניות משותפות, ויש לשאוף כי אלה תוכרענה על-ידי ערכאת שיפוטית אחת, שתעצב את המסגרת הכללית לבירורן הפרטני של כל אחת מן התביעות – תביעה תביעה ונסיבותיה.

אשר על כן, הבקשות נדחות. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.