בש"א 4009/15 Israelitische Kultusgemeinde Wien נ. הארכיון המרכזי לתולדות

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף על פסק דינו של בית משפט זה מיום 3.6.2015 בע"א 9366/12. בקשת הארכה הוגשה ביום 8.6.2015, ובגדרה התבקשה ארכה להגשת ההליך עד ליום 15.7.2015.

לטענת המבקשת, הארכה דרושה לה הן לאור מורכבותן של הסוגיות העולות בפסק הדין; הן לאור הקושי המיוחד אשר מתעורר כתוצאה מהיותם של נציגי המבקשת תושבי חוץ שאינם דוברי עברית; והן על רקע עומס עבודה במשרדו של בא כוח המבקשת. המשיבה מתנגדת לבקשה.

לשיטתה, היה על המבקשת ליתן פירוט באשר למהות הפעולות המיוחדות הדרושות בנסיבות העניין לשם הגשת ההליך, כמו גם באשר למאמצים אשר נעשו כדי לעמוד בסד הזמנים הקבוע בדין, וכן לתמוך את בקשת הארכה בתצהיר.

לאחר שבחנתי את הבקשה על רקע אמות המידה החלות בכגון דא, הגעתי לכלל מסקנה כי יש מקום להיעתר לבקשת הארכה באופן חלקי.

דומני כי קשה לחלוק על כך שמאפייניה הייחודיים של המבקשת - שהינה גוף ציבורי המייצג את הקהילה היהודית בוינה - מקשים, ולוּ במידה מה, על עמידה בפרק הזמן הקצר הקבוע בדין להגשת עתירה לדיון נוסף, בוודאי ביחס למצב הדברים הרגיל. זאת ועוד, עיון בפסק הדין, על שלוש חוות הדעת הכלולות בו (של כל אחד מחברי ההרכב), מעלה כי הוא אכן מעורר סוגיות שונות המצריכות ליבון והעמקה. לאמור עד כה מתווסף הנתון, כי בקשת הארכה הוגשה בתוך המועד להגשת ההליך. כידוע, פנייה לבית המשפט בבקשת ארכה בתוך התקופה מאיינת את התגבשותה של הסתמכות על סופיות ההחלטה ומהווה שיקול בעל משקל בבחינת בקשות להארכת מועד.

מאידך, סבורני כי יש צדק בטענת המשיבה לפיה היה על המבקשת ליתן פירוט רב יותר באשר למהות הקושי לעמוד בסד הזמנים הקבוע בדין ובאשר למאמצים אשר נעשו בהקשר זה, וזאת תוך תמיכת הטענות בתצהיר. אף יש ליתן משקל, בנסיבות העניין, לגישה המצמצמת הנוהגת ביחס לבקשות ארכה להגשת הליך של דיון נוסף.

האיזון הראוי בין השיקולים הנוגדים מצוי בהיענות חלקית לבקשת הארכה, כך שתינתן למבקשת ארכה קצובה להגשת העתירה לדיון נוסף עד ליום 1.7.2015. דבר הארכה יצוין בפתח ההליך, ככל שיוגש, והחלטתי זו תצורף כנספח. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.