בש"א 4014/12 אדווה איילון פוש נ. מראות אימג' בע"מ

1.

לפניי בקשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לאיחוד הדיון בתובענות שהוגשו על ידי המשיבה לבתי משפט שונים נגד כל אחד מהמבקשים.

2.

המשיבה היא, לטענתה, הזכיינית הבלעדית בישראל של חברת Getty Images International (להלן – גטי ), שהינה בעלת זכות שימוש במאגר של תצלומים, קטעי וידאו, גרפיקה, מוזיקה ועוד. לטענת המשיבה מדובר במאגר הגדול מסוגו בעולם (להלן – מאגר גטי ). המשיבה הגישה לבתי משפט שונים חמש תובענות נפרדות נגד כל אחד מהמבקשים. בכתבי התביעה נטען, כי המבקשים הפרו זכויות יוצרים בכך שעשו שימוש ביצירות שונות ממאגר גטי באתרי אינטרנט המופעלים על ידם. זאת, בלא לשלם למשיבה תמלוגים. שלוש תביעות, נגד כל אחד מהמבקשים 3-1, הוגשו לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו. הדיון בהליכים אלה אוחד בהחלטת בית משפט השלום מיום 29.4.2012. תביעה נוספת הוגשה נגד המבקשת 5 לבית משפט השלום בירושלים. תביעה חמישית הוגשה לבית משפט השלום בראשון לציון נגד המבקש 4. יוער, כי ביום 10.5.2012 ביקשה המשיבה מבית משפט השלום בראשון לציון, למחוק את התביעה וזו אכן נמחקה ביום 13.5.2012. משכך, אין עוד צורך להתייחס לתובענה האמורה. עוד יצוין, כי התובענות נשוא הבקשה הוגשו על ידי שלושה עורכי דין שונים הפועלים מטעם המשיבה. המבקשים, לעומת זאת, מיוצגים כולם על ידי אותו בא-כוח.

3.

בבקשה נטען, כי מן הראוי לאחד את הדיון בהליכים בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו. הטעם לכך הוא, לטענת המבקשים, כי בכל אחת מן התביעות יידרש בית המשפט להכריע באותן "סוגיות ושאלות עובדתיות ומשפטיות עצמן". המשיבה מתנגדת לבקשה לאיחוד הדיון.

4.

דין הבקשה להתקבל. אכן, קיים שוני עובדתי בין ההליכים, שהרי כל אחד מהם עוסק בתשתית עובדתית שונה, היינו הפרות נטענות שבוצעו באתרי אינטרנט שונים, על ידי נתבעים שונים. עם זאת, אין להתעלם מכך שקיים מכנה משותף מסוים להליכים נשוא הבקשה. בכולם המשיבה היא התובעת, ועילות התביעה מבוססות על הטענה כי המבקשים לא שילמו תמלוגים בעד השימוש שעשו ביצירות מתוך מאגר גטי. זאת ועוד, כתבי ההגנה מטעם המבקשים דומים מאוד. הועלו בהם טענות משפטיות ועובדתיות משותפות, על ידי אותו בא כוח המייצג את כל המבקשים (הנתבעים). ייתכן שבכך לא היה בהכרח כדי להצדיק את איחוד הדיון. בהקשר זה יש טעם בטענת בא-כוח המשיבה כי באותה מידה לא יהא ככלל צידוק לאחד את הדיון בתביעות שהגיש בנק פלוני נגד נתבעים שונים, על רקע תשתית עובדתית שונה, אך ורק מן הטעם שבכולם הדרישה היא לפרוע הלוואה שניתנה בנפרד לכל אחד מהנתבעים. דא עקא, בסופו של דבר קיים בענייננו נתון המטה את הכף לטובת איחוד הדיון. כפי שצוין, בית משפט השלום בתל-אביב-יפו החליט כבר לאחד את הדיון בשלושת ההליכים שהגישה שם המשיבה. בהינתן העובדה שהדיון בהליכים אלה אוחד, סבורני כי יש להורות, משיקולי יעילות, על איחוד הדיון בהליכים מאוחדים אלה אף עם ההליך הנוסף שהוגש לבית משפט השלום בירושלים. יוער, לסיום, כי איני רואה מקום למחוק את הבקשה מן הטעם שהיא לא נתמכה בתצהיר. אכן, לפי הנחיה 12(1) להנחיות נשיאת בית המשפט העליון יש לצרף תצהיר לבקשה לאיחוד דיון. אלא, שבנסיבות העניין הוכרעה הבקשה דנא בהסתמך על כתבי בי-דין שצורפו לבקשה ועל החלטות שניתנו בבתי המשפט אליהם הוגשו ההליכים, ולא על בסיס נתונים עובדתיים המצויים במחלוקת.

5.

לפיכך, הבקשה מתקבלת. הנני מורה על העברת הדיון בת"א 16873-03-12 (שלום – ירושלים) לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו, ועל איחוד הדיון שם עם ת"א 34392-02-12, ת"א 34447-02-12 ו-ת"א 47820-01-02 (שלושתם, שלום – תל-אביב-יפו). המשיבה תשלם לכל המבקשים (ביחד) שכר טרחת עורך דין בסך 3,500 ש"ח.