בש"א 4021/99 יצחק ברוקמן נ. אליהו חב' לביטוח

בפני בקשה להארכת מועד על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 18.5.99, לפיו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום, שעניינו סכום תגמולי הביטוח אשר על המשיבה לשלם למבקש.

בבקשתו טוען המבקש כי נבצר ממנו להגיש את בקשת רשות הערעור על פסק הדין במועד בשל מחלת הלב ממנה הוא סובל. כן טוען המבקש כי נאלץ לייצג את עצמו בהליכים המשפטיים נגד המשיבה, שכן עורכי דין אליהם פנה סרבו לייצגו מנימוקים קולגיאליים.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, המבקש לא תמך את בקשתו בתצהיר, ואין מקום להאריך לו את המועד בגין מחלת הלב ממנה הוא סובל שנים רבות.

דין הבקשה להידחות.

המועד להגשת בקשת רשות ערעור קבוע בחיקוק וככזה נדרשים טעמים מיוחדים על מנת להאריכו (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-).

הלכה היא כי ניתן להאריך מועד בשל טעם מיוחד, כאשר הנסיבות שבעטיין חל האיחור הן חיצוניות ואינן בשליטתו של בעל הדין, להבדיל מטעמים הנעוצים בבעל הדין עצמו (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי , מהדורה שביעית, בעריכת ד"ר ש. לוין, עמ' 890).

בענייננו, לא הצביע המבקש על נסיבות חיצוניות שלא היו בשליטתו, ואשר גרמו לאיחור בהגשת הבקשה.

ראשית, יצוין כי בקשתו של המבקש לא נתמכה בתצהיר מטעמו.

שנית, מהאישורים הרפואיים אותם צירף המבקש עולה כי היה מאושפז בבית החולים בתאריכים 16-17.6.99, בעוד שפסק הדין של בית המשפט המחוזי ניתן ביום 18.5.99, כך שעמדה בפני המבקש תקופה של כמעט חודש ימים לצורך הכנת בקשת רשות הערעור.

עוד יצוין, כי לאחר הגשת בקשה זו הגיש המבקש בקשות חוזרות ונשנות להארכת המועד בציינו כי בשל מחלת הלב נבצר ממנו להכין את בקשת רשות הערעור במשך של תקופה של חצי שנה.

עם כל הצער, אין במחלת הלב ממנה סובל המבקש זה שנים רבות כדי להוות נימוק להארכת המועד לתקופת זמן כה ממושכת.

אשר על כן אני דוחה את הבקשה.